רשות המסים >> חוזר מקצועי בעניין "חברת משלח יד זרה"  

מטרת חקיקת החמי"ז היא להתמודד עם תכנון מס פשוט בו יכלו לנקוט בעלי מקצועות חופשיים אשר פועלים בחו"ל, כדי לעקוף את שיטת המיסוי הפרסונלית – תושבי ישראל שהיו נותנים שירותים בחו"ל היו יכולים להקים חברה זרה ולתת את השירותים באמצעותה

 

 

FacebookTwitterLinkedinWhatsapp

רשות המיסים 13/10/2016

רשות המסים פרסמה חוזר מקצועי שעניינו "חברת משלח יד זרה" (''חמי"ז'') מטרת החוזר היא להבהיר את תיקון החקיקה שייזמה הרשות (תיקון 198 לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקפו ביום 1.1.14), במטרה לסגור פרצות מס ופרשנות בלתי ראויה לסעיף הדן בחמי"ז ובבעלי מניותיה שהתגלו במהלך השנים בביקורת שערכה הרשות. 

החל מתיקון 132 לפקודת מס הכנסה שיטת המיסוי בישראל כוללת גם מיסוי פרסונלי. כלומר, תושבי ישראל חייבים במס גם על הכנסות שהופקו על-ידם מחוץ לישראל, לרבות הכנסות כאמור ממשלח יד. מטרת חקיקת החמי"ז היא להתמודד עם תכנון מס פשוט בו יכלו לנקוט בעלי מקצועות חופשיים אשר פועלים בחו"ל, כדי לעקוף את שיטת המיסוי הפרסונלית – תושבי ישראל שהיו נותנים שירותים בחו"ל היו יכולים להקים חברה זרה ולתת את השירותים באמצעותה. כך שבניגוד ליחיד אשר מפיק הכנסות ממשלח יד בחו"ל וחייב על הכנסות אלה מס בשיעור המס השולי; יחיד כאמור, אילו היה פועל בחו"ל באמצעות חברה זרה, לולא חוקק סעיף החמי"ז, לא היה חייב במס על הכנסות אלו (והשתת המס עליהן הייתה נדחית עד למועד חלוקת הכספים כדיבידנד, אשר שיעור המס החל עליו בדרך כלל נמוך משיעור המס השולי).

השוני הבולט שבין נוסח סעיף החמי"ז בנוסחו הקודם לבין נוסח סעיף החמי"ז בנוסחו דהיום הוא במנגנון השתת המס, בטכניקה. בעוד שלפי המנגנון שהיה קבוע בסעיף בנוסחו הקודם החברה הזרה הייתה נישומה לצרכי מס בישראל, במודל הנוכחי הנישום (שחייב במס) הוא בעל המניות הישראלי, והוא זה שחייב במס בגין הכנסות החמי"ז.

הסיבה העיקרית לתיקון החקיקה האחרון בעניין החמי"ז היא כאמור סגירת פרצות מס שהיו קיימות בחוק בנוסחו הקודם כך לדוגמא: במקרים בהם חברה זרה, העונה על הגדרת חמי"ז, היא תושבת מדינה עמה יש לישראל אמנה למניעת מיסי כפל, הועלתה טענה לפיה הוראות החמי"ז מתנגשות עם אמנת המס ולכן לא ניתן להשית מס על רווחי החברה הזרה בישראל. כיוון שבמודל המיסוי של החמי"ז בנוסחו כיום מיוחסות ההכנסות אל בעל המניות הישראלי (ולא לחברה תושבת חוץ), לא יכולה עוד לעלות טענה כזו, גם כאשר החברה הזרה היא תושבת מדינה עמה יש לישראל אמנת מס.


להלן מספר דוגמאות להבהרת המיסוי החל על תושבי ישראל לאחר התיקון:

1.יחיד תושב ישראל בעל מניות יחידי בחברת משלח יד זרה

חברת משלח יד זרה

אופן המיסוי:

  • בשלב א'- בצבירה- היחיד בעל המניות תושב ישראל ימוסה על הרווחים הצבורים של החמי"ז בשיעור מס חברות של 25%. יינתן זיכוי מס זר ששולם בחו"ל.

  • בשלב ב' – בחלוקה – יחול מס בשיעור של 30% על הסכומים שמחולקים ליחיד. יינתן זיכוי מס זר בגין המס שנוכה במקור בחו"ל.

2.חברה  תושבת ישראל המחזיקה בחברת משלח יד זרה

חברה תושבת ישראל

חברת משלח יד זרה

אופן המיסוי:
  • בשלב א'- בצבירה- החברה תושבת ישראל  בעלת המניות בחמי"ז ימוסה על הרווחים הצבורים של החמי"ז בשיעור מס חברות של 25%. יינתן זיכוי מס זר ששולם בחו"ל.

  • בשלב ב' – בחלוקה בפועל מהחמי"ז לחברה תושבת ישראל – לא יחול מס נוסף על המס ששולם בשלב א' אם נוכה מס במקור ישמר סכום הניכוי להתחשבנות בחלוקה בשלב ג'

  • שלב ג' – חלוקה בפועל מהחברה תושבת ישראל לבעל המניות- יחול מס בשיעור של 30% על הסכומים שמחולקים ליחיד. יינתן זיכוי מס זר בגין המס שנוכה במקור בחו"ל בכפוף לחישוב בשלב ב'.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.