סגור
rss צור קשר ניוזלטר הוסף למועדפים הפוך לדף הבית
גלרית עיתונים
funder פאנדר
בחר מוצר השקעה חיפוש
 

אקטואריית סיכוני חיים >> הכרת שוק ביטוח החיים בישראל וסוגי החוזים השכיחים

25/05/2017     רועי פולניצר  
אקטואריה פירושה מדע ניתוח הסיכונים, או מימון בתנאי אי ודאות. סדרת מאמרים זו תעסוק באקטואריית סיכוני חיים. תחילה נהבדיל בין חישוב מימוני לחישוב אקטוארי באמצעות הדוגמאות הבאות.

א.סוגי ביטוחי חיים

בתחום חוזי ביטוח החיים קיימות תוכניות רבות המבוססות על תקופות כיסוי שונות, צורות תשלום שונות וסוגי הטבות מגוונות אשר מבוטחים מבקשים לרכוש. ישנן בגדול חמש תוכניות בסיסיות של ביטוח חיים התופסות את כל סוגי ביטוח החיים הנמכרים בארץ ובעולם.

  1. ביטוח החיים הראשון נקרא "ביטוח ריסק טהור" (Term Life Insurance) או בעגה המקצועית "ריזיקו" או "ביטוח למקרה מוות". בביטוח ריסק טהור, אם המבוטח נפטר מכל סיבה שהיא (מלבד מחריגים לפוליסה) בתוך תקופת הביטוח – או אז חברת הביטוח תשלם למוטבים הרשומים בפוליסה את סכום הביטוח. מאידך, אם המבוטח שורד את תקופת הביטוח (קרי, לא נפטר עד תום תקופת הביטוח) – או אז חברת הביטוח לא תשלם (לא למבוטח ולא למוטביו) את סכום הביטוח.

  2. ביטוח החיים השני נקרא "ביטוח לכל החיים" (Whole Life Insurance), כאשר בארץ ביטוח זה נמכר לתקופת ביטוח המסתיימת בגיל שנקבע בפוליסה (בארץ הגיל המקובל הינו 95). בביטוח לכל החיים, אם המבוטח נפטר מכל סיבה שהיא (מלבד מחריגים לפוליסה) בתוך תקופת הביטוח – או אז חברת הביטוח תשלם למוטבים הרשומים בפוליסה את סכום הביטוח. מאידך, אם המבוטח שורד את תקופת הביטוח (קרי, לא נפטר עד תום תקופת הביטוח) – או אז חברת הביטוח תשלם למבוטח את סכום הביטוח.

  3. ביטוח החיים השלישי נקרא "ביטוח מעורב" (Endowment Insurance) והוא מקרה פרטי של ביטוח לכל החיים כאשר הגיל בגיל שנקבע בפוליסה הינו 65 או 70 (נציין כי בעבר נמכרו בארץ פוליסות ביטוח מעורב גם לתקופות קצרות יותר). נסביר כי יש לראות בביטוח מעורב כפוליסה המורכבת משתי תוכניות ביטוח נפרדות הפועלות בשילוב: האחת, ריסק טהור והשנייה חסכון טהור, כאשר רוב הכסף מיועד לחסכון, וחלקו הקטן לביטוח ריזיקו. הערה: משנות ה- 90 המפקח על הביטוח אסר על חברות הביטוח למכור את המוצר הזה בארץ.

  4. ביטוח החיים הרביעי נקרא "ביטוח חיסכון טהור" (Pure Endowment Insurance) ובמסגרתו המבוטח מפקיד לחיסכון סכום חד פעמי במטרה לקבל סכום ביטוח קבוע וידוע בתום תקופת הביטח.  אם המבוטח שורד את תקופת הביטוח (קרי, לא נפטר עד תום תקופת הביטוח) – או אז חברת הביטוח תשלם למבוטח את סכום הביטוח. מאידך, אם המבוטח נפטר מכל סיבה שהיא בתוך תקופת הביטוח – או אז חברת הביטוח לא תשלם למוטביו את סכום הביטוח. הערה: המוצר הזה מעולם לא  נמכר בארץ.

  5. ביטוח החיים החמישי והאחרון נקרא "ביטוח גמלא" (Annuity Insurance) והוא במהותו תוכנית חסכון, שלעיתים מתווסף לה ביטוח למקרה מוות ולפעמים לא. בביטוח גמלא, בהגיע המבוטח לגיל הפרישה, או לגיל אחר שנקבע בפוליסה, הוא מקבל קצבה חודשית לכל ימי חייו נציין כי בעוד שבביטוח מעורב המבוטח אם המבוטח שורד את תקופת הביטוח (קרי, לא נפטר עד תום תקופת הביטוח) הוא מקבל בגיל סכום כסף חד פעמי, הרי שבביטוח גמלא אם המבוטח שורד את תקופת הביטוח הוא מקבל קצבה חודשית (קרי, קצבה קבועה וידועה מראש כל זמן שחי). הערה: בעבר זה מוצר זה לא נמכר בהצלחה דרך חברות הביטוח, הואיל וקרנות הפנסיה מכרו אותו כ"קרן פנסיה". אי לכך מוצר זה לא נמכר יותר בארץ.
ב.ביטוח ריסק טהור

אנשים קונים חוזה ריסק טהור מסיבות רבות ומגוונות, למשל כשרוצים להבטיח סכום מסוים לשארי המשפחה לאחר מות המבוטח, במקרה של שותפות בעסקים – במקרה ואחד השותפים ימות אז היתר יקבלו את הסכום (תחת הנחה שהמותב הוא העסק). נציין שבביטוח ריזיקו על חיים של בנאדם ניתן לכתוב את מי שרוצים כמותבים (גם את הכלב של השכנה). מקרה מאוד שכיח של חוזה סיכון טהור הינו הלוואות משכנתא, כאשר שם מחייבים את שני בני הזוג לקנות ביטוח חיים כאשר המותב הוא הבנק והחוזה הוא על המינימום מבין חיי הזוג (כלומר, על הראשון ש"הולך" מבין השניים) על גובה קרן המשכנתא שנותרה  לפירעון. לדוגמא, נניח שביום מסוים זוג כלשהו לקח משכנתא של חצי מיליון ש"ח. למעשה, ברגע שאחד מבני הזוג נפטר, חברת הביטוח מכסה את תשלום המשכנתא. אולם, מאחר ויתרת הקרן שנותרה  לפירעון הולכת ופוחתת, אזי מומלץ אחרי 6-7 שנים למחזר את הביטוח על מנת להוריד את הפרמיה השנתית, הואיל וסכום הביטוח וגובה הפרמיה אינם מתעדכנים בהתאם ליתרת הקרן המשכנתא שנותרה  לפירעון.

מרבית ביטוח הריסק הטהור בארץ הינם עד גיל הפרישה (ישנם גם חוזים עד גיל 70), כאשר גיל הפרישה לגברים הינו 67 וגיל הפרישה לנשים הינו 64.

ישנן מספר אפשרויות לשלם את פרמיית ביטוח הריסק הטהור לחברת הביטוח. האפשרות הראשונה, הינה פרמיה קבועה לכל תקופת הפוליסה, כאשר ביום הקניה האקטואר של חברת הביטוח מתמחר את הפרמיה והיא רלוונטית לכל אורך חיי הפוליסה. האפשרות השנייה הינה פרמיה המשתנה מדי שנה, בהתאם לטבלה מוגדרת ואז המובטח לא חייבים לשלם עד סוף תקופת הפוליסה, דהיינו, הפוליסה תקפה עד גיל 70 אך משלמים עד גיל 50 וזה כבר מגולם בפרמיה. האפשרות השלישית הינה פרמיה המתחדשת במועדים שונים, על פי רוב כל 5 שנים, כך שלמעשה כל 5 שנים התמחור נעשה מחדש (כאשר יודעים מראש מהו גובה העליה). הערה אינפורמטיבית: לאחר מספר שנים ממועד רכישת הפוליסה, כדאי למבוטח לבדוק האם שווה לוו למחזר את הפוליסה. ישנן חברות בשוק הישראלי הממחזרות את הפוליסה מדי שנה באופן אוטומטי, לאורך כל חיי הפוליסה. כל שנה שהמבוטח נשאר בחיים מוכרים את הפוליסה שלו וקונים לו חדשה בתנאים טובים יותר. הסיבה שהמיחזור הינו כדאי למבוטח נעוצה בעובדה שאותן חברות אינן דורשות ממנו לעבור חיתום בריאות.

נגדיר מושג חדש "גיל אקטוארי". הגיל האקטוארי הינו הגיל שבו ההתחייבויות והתקבולים של חברת הביטוח מתאזנים. זוהי הסיבה לגירעונות בקרנות הפנסיה הישנות, רוצה לומר, קליטה של עמיתים חדשים לקרנות הפנסיה לאחר הגיל האקטוארי.
לסיכום, ביטוח ריסק טהור הינו אחד מסוגי חוזי הביטוח הנמכרים ביותר בשוק, והוא השכיח ביותר. נציין כי כאשר ביטוחי ריסקים נמכרים לקבוצת מבוטחים (קרי, ביטוח קבוצתי) הרי שהם אינם מתומחרים לפי גיל הלקוח הבודד כי אם לפי הגיל הממוצע של חברי הקבוצה (על פי רוב חברי הקבוצה הינם מפעלים, ארגוני עובדים וכו'). למעשה נוצר מצב שהצעיר מממן את הדור המבוגר. אולם היתרונות הינם ש-: 1) התעריפים יותר נמוכים; 2) המעביד משתתף בתשלום הפרמיה; 3) המעביד הוא בעל הפוליסה; הפוליסה איננה כוללת מרכיבי חיסכון.

ג.ביטוח לכל החיים
 

ד.ביטוח מעורב

זהו ביטוח חיים המשלב שתי תוכניות נפרדות הפועלות בשילוב: ביטוח למקרה מוות (ריסק) וביטוח למקרה חיים (חסכון). נסביר כי רוב הכסף מיועד לחסכון, וחלקו הקטן הולך לביטוח ריסק. צבירת החסכון גדלה מידי שנה, כתוצאה מהפרמיה השוטפת ומהריבית הנצברת על החסכון – כך שככל שהחסכון גדל, כך קטן ביטוח הריסק. בצורה זו עומד לזכות המבוטח הלכה למעשה סכום ביטוח קבוע לאורך כל שנות הביטוח. למשל, אם נפטר המבוטח בשנת הביטוח הראשונה, סכום הביטוח הקבוע שיקבל ממומן בעיקרו מביטוח הריסק וחלקו הקטן מהחסכון המועט שנצבר מתחילת הביטוח עד הפטירה. לעומת זאת אם נפטר המבוטח בשנת הביטוח האחרונה, או הגיע לתום תקופת הביטוח בחיים, הרי שסכום הביטוח הקבוע שיקבל ימומן ברובו מהחסכון הרב שנצבר לאורך השנים, ומקצתו מביטוח הריסק.

על בסיס מבנה זה פותחו במשך השנים וריאציות שונות לסמלול ביטוח מעורב, כמו למשל תשלום סכום קבוע בגיל שנקבע בפוליסה אבל סכום ביטוח כפול בעת פטירה או לחילופין תשלום סכום ביטוח נדחה, שבו תשלם חברת הביטוח אך ורק בתאריך סיום הפוליסה גם אם המבוטח נפטר שנים לפני תאריך סיום הפוליסה. ביטוח מעורב נושא שמות שונים (מלבד השם "מעורב") ונהגו לשווקם לא רק עבור מבוטחים בוגרים אלא גם עבור ילדים כמתנת יום הולדת ליצירת קרן לחסכון לזמן ארוך. ברור שההורים חתמו על מסמכי הביטוח אבל החסכון יועד לילד ללימודים, לנישואין או לפנסיה של הילד.

הערה אינפורמטיבית: ביטוח מעורב הינו אחד הביטוחים הכי גרועים שהיו במשק הישראלי, מנקודת ראותו של המבוטח. נסביר שהבעייתיות נעוצה בתמחור הביטוח, כלומר, מאחר ואם מתמחרים שתי סוגי פוליסות: A ביטוח ריסק ו- E ביטוח חיסכון טהור, הרי שהפרמיה של הביטוח המעורב הייתה צריכה להיות (A+E). אולם בפועל, בשל חוסר השקיפות, התעריפים של ביטוח הריסק (ה- A) היו גבוהים יותר בערך פי 6 מביטוח ריסק טהור. כך למשל, במסגרת הביטוח המעורב, פרמיה חודשית של 100 ש"ח, מפוצלת באופן הבא: 40 ש"ח לחיסכון ו- 60 ש"ח לריסק על הטבת ביטוח של 3,267.97 ש"ח. לשם השוואה, אותו המבוטח יכל לקנות תמורת פרמיה שנתית של 10 ש"ח ביטוח ריסק טהור על 3,267.97 ש"ח ותמורת פרמיה שנתית של 60 ש"ח ביטוח ריסק טהור על 19,607 ש"ח. נסביר שמשעה שהמבוטחים בביטוח מעורב החלו לעלות על "הטריק" הזה של חברות הביטוח, המפקח על הביטוח אסר למכור פוליסות מעורבות. במילים אחרות, הואיל ומחירי הריסקים במסגרת הפוליסות המעורבות יקרים מאוד (בערך פי 6 מערכם) הרי שמומלץ לפרק את הפוליסה למרכיביה השונים, דהיינו, לקנות ביטוח ריסק טהור מחברת ביטוח ולהפקיד לחיסכון בבנק. הסיבה לכך שיש להפקיד בקופת חיסכון רגילה בבנק ולא בחברת הביטוח, נעוצה בעובדה שחברות הביטוח בארץ לא מכרו מעולם ביטוח חיסכון טהור כהגדרתו לעיל.

ה.ביטוח חיסכון טהור
 
ו.ביטוח גמלא

קיימים ארבע סוגים של פוליסות ביטוח גמלא, כדלקמן:

  1. ביטוח גמלא א' – בתוכנית זו המבוטח משלם פרמיה חודשית קבועה ושוטפת עד התאריך שנקבע בפוליסה, על פי רוב גיל פרישה לפנסיה. החל מהגיל שנקבע בפוליסה תשולם קצבה חודשית וקבועה, כל זמן שיחיה. בביטוח גמלא א' אין ביטוח ריסק עד לגיל שנקבע בפוליסה, כך שאם המבוטח ימות טרם הגיעו לגיל שנקבע בפוליסה הרי מוטביו יקבלו את ערך הפדיון (קריף סכום המבוסס על סך ההפרשות שבוצעו עד לפטירה).

  2. ביטוח גמלא ב' – כמו בביטוח גמלא א' גם בביטוח גמלא ב' המובטח מפריש פרמיה חודשית קבועה עד לגיל שנקבע בפוליסה והחל מהגיל שנקבע בפוליסה יקבל המבוטח קצבה חודשית וקבועה, כל זמן שיחיה. אולם בעוד שביטוח גמלא א' לא קיים מרכיב של ביטוח ריסק הרי ששגמלא ב' קיים גם מרכיב של ביטוח ריסק עד הגיל שנקבע בפוליסה, בגובה של 50 או 75 או 100 גימלאות חודשיות, כך שאם המבוטח ימות טרם הגיעו לגיל שנקבע בפוליסה הרי מוטביו יקבלו את את הגבוה מבין ביטוח ריסק (בגובה של 50 או 75 או 100 גימלאות חודשיות) וערך הפדיון (קריף סכום המבוסס על סך ההפרשות שבוצעו עד לפטירה). ברור שהקצבה החודשית שתתקבל מגמלא ב' תהיה נמוכה יותר מזו שתתקבל מגמלא א', הואיל וחלק מהפרמיה מיועד לרכישת ביטוח ריסק.

  3. ביטוח גמלא ג' – בביטוח גמלא ג' אין פרמיות שוטפות אלא פרמיה חד פעמית. למעשה, המבוטח מפקיד סכום כסף אשר נשאר בחברת הביטוח עד לגיל שנקבע בפוליסה וצובר ריבית והצמדה, והחל מהגיל שנקבע בפוליסה המבוטח יקבל קצבה חודשית הנגזרת מהחסכון שנצבר. נציין כי בגמלא ג' אין מרכיב של ביטוח ריסק. ביטוח גמלא ג' נוצל לא אחת לשם הפקדת כספים בביטוח מנהלים כאשר שכיר קיבל מענק או תוספת חד פעמית למשכורתו. מאחר שבביטוח מעורב או גמלא א' ההפרשה הינה קבועה ואין טעם להפריש יותר מאחר שזכויות המבוטח לא גדלות, הרי שפרמיות הנובעות מתוספות חד פעמיות או ממענקים לשכרו של המבוטח הועברו לגמלא ג'.

  4. ביטוח גימלא ד' – כמו בביטוח גמלא ג' גם בביטוח גמלא ד' אין פרמיות שוטפות אלא פרמיה חד פעמית. השוני בין התוכניות העוץ בכך שבביטוח גמלא ד' חברת הביטוח משלמת את הקצבה החל מהחודש שלאחר ההפקדה. ביטוח גמלא ד' נותן מענה לצורך של הפיכת סכום הוני שמקבל אדם בגיל שנקבע בפוליסה לקצבה חודשית. באופן זה נחסך מהמבוטח "כאב הראש" של ניהול הכספים ההוניים.
נסביר כי  כי ביטוחי הגמלא לא נמכרים יותר בארץ ויש לכך סיבות רבות. סיבה אחת היא שניתן לקבל את המוצר הזה דרך קרנות הפנסיה (זהו מרכיב הזקנה) ועל כן אין כל טעם לקנות אותו במיוחד כי כבר יש כיסוי פנסיוני. 

סיבה שנייה הינה שחברות הביטוח עבדו עם לוחות תמותה לא מעודכנים. נסביר כי החל משנת 2000 כל החברות הביטוח בלי יוצא מכן הכלל, העלו את העתודות לביטוחי הגמלא. כך למשל, אם למבוטח כלשהו היה סכום צבור של מיליון ש"ח בפוליסה, אז חברות הביטוח הוסיפו על זה עוד 100 אלף ש"ח או 200 אלף ש"ח (כלומר, הוסיפו עתודה של 100%). מדוע? מאחר וחישוב הקצבה החודשית נעשה לפי טבלאות תמותה שהתבססו על על אוכלוסיית בריטניה בשנת 1955, אבל עם איזשהו תיקון ישראלי לא כל כך מוצלח (קרי, הזזה של הטבלה בשנתיים, התאמה שלא עזרה לחברות הביטוח ועדיין הביאה אותן לגירעון אקטוארי). נסביר כי בשנת 1955 באנגליה, הבריטים (גברים ונשים כאחד) נטו למות הרבה יותר מאשר ישראלים (גברים ונשים כאחד) בישראל בשנות ה- 80 וה- 90 (השנים אשר בהן שווקו ביטוחי הגמלא) ואז חברות הביטוח הגיעו לגירעון. למה גירעון? הואיל וחברת הביטוח הבטיחה לשלם למבוטח גמלא חודשית (נניח של 5,000 ש"ח) כל זמן שהוא הוא חי, אולם אין לה מספיק עתודות, ואז היה על האקטואר של חברת הביטוח להוסיף כסף לעתודות מתוך הונה העצמי של החברה. למשל, בפוליסת ביטוח מסוג גמלא ב' שהונפקה בשנת 1987, האקטואר של חברת הביטוח העמיד את העתודה כבר בשנת 1987 על הסכום שייצבר בפוליסה עד לשנת 1997 (ז"א 10 שנים ממועד הנפקת הפוליסה). ואז באו האקטוארים ושכנעו את המפקח על הביטוח שמשהו "לא בסדר" עם טבלאות התמותה שאיתן הם עובדים. המפקח בתגובה הוציא לחברות הביטוח הנחיות בדבר אופן חישוב העתודות, הואיל ומה שהן שמו כעתודות איננו מספק באופן נאות. למעשה המפקח דרש מחברות הביטוח להוסיף לעתודה סכום נוסף בגין ה- Longevity (אריכות הימים או הישרדות המובטחים) אשר לא בא לידי ביטוי בטבלאות התמותה הבריטיות המיושנות. רק על מנת לסבר את האוזן, על פי טבלאות התמותה הללו המבוטחים היה אמורים למות, נגיד, בגיל 85 וכך חושבו העתודות, אך חברות הביטוח גילו כי המבוטחים "מסרבים למות" ומתעקשים לחיות חיים ארוכין בממוצע עוד 5 שנים עד גיל 90. כלומר חברות הביטוח נדרשו לממן למבוטחים שלהן קצבאות חודשיות למשך 60 חודשים נוספים מכיסן הפרטי, דהיינו, מהונן העצמי. לפיכך, על חברות הביטוח היה להפריש יותר עתודות. נציין כי רק ההפרשה לעתודות בגין ביטוחי הגמלא הללו הסתכמו בכלל השוק הישראלי בכמה מיליארדי ש"ח. למעשה חברות הביטוח הפסידו בכל ביטוחי הגמלא בגלל שתוחלת החיים האמיתית הייתה גבוהה מתוחלת החיים הצפויה.

הסיבה השלישית היא הכרה במס של 25% בעוד שבביטוח לקצבה ישנה הכרה של 35% (קרנות הפנסיה).

לסיכום, כל סוג של פוליסת ביטוח חיים הנמכרת כיום בישראל הינה ורסיה של אחד מ- 5 סוגי ביטוחי החיים אשר פורטו לעיל. 

רועי פוליצר , בעלים של משרד שווי הוגן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
לתקנון האתר