מחסה מפני הגשם: אילו השקעות אלטרנטיבות יכולות להגן עליכם בתקופת אינפלציה ותנודתיות בשווקים? 

שיעורי האינפלציה שהולכים ועולים בישראל עם מדד המחירים לצרכן, שמגיע לגבול היעד העליון של בנק ישראל (3%), במקביל לשיאי אינפלציה של שנים, שנרשמים בארה"ב ובאירופה, מצריכים מהמשקיעים לפתח חשיבה מחודשת על ההשקעות הבאות. העולם של ריביות נמוכות שבו חיינו מאז המשבר הפיננסי של 2008, ככל הנראה מתחלף בעולם של ריביות גבוהות יותר. 

העלאת הריבית, בשבועות האחרונים, ע"י הבנק הפדרלי בארה"ב וע"י בנקים מרכזיים נוספים בעולם, יחד עם התנודתיות של שווקי ההון, שלפי הערכות מומחים רבים, הולכת  להישאר איתנו בזמן הקרוב, מעלים את הצורך להגביר את הבחינה של הגדלת נתח ההשקעות האלטרנטיביות בתיק ההשקעות שלנו.

הגורמים לאינפלציה העולמית הם רבים. החל מהגבלות הקורונה בעולם שהוסרו, יחד עם הסיוע הכספי שניתן לאזרחים ולעסקים, שהביאו רבים, שהיו ספונים בביתם במשך תקופה ארוכה, להוציא כספים רבים ולהגדיל את הביקוש למוצרים ולסחורות בצורה שההיצע לא עמד בה, דרך בעיות מתמשכות בשרשרת אספקת מוצרים וסחורות וכלה במחסור בכוח אדם, שהביא חלק מהעובדים לדרוש שכר גבוה על עבודתם, שגרמו למעסיקי רבים להעלות את מחירי המוצרים והשירותים כדי לממן זאת.

האינפלציה בישראל עדיין נמצאת ברמות נמוכות ביחס לשאר העולם, כששיעורה בשנה האחרונה עלה ב-3.1%, מעט יותר מהיעד שהציב בנק ישראל, אם כי ההשקעות והחסכונות שלנו מושפעים משיעורי האינפלציה העולמיים. בארה"ב למשל נרשמו באפריל האחרון, שיעורי אינפלציה שלא זכורים כמותם מעל ל-40 שנה, שהגיעו לרמה של 8.5%.

לתוך כל המשוואה הזאת נכנסת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וההשפעה שלה על העלייה במחירי הסחורות ועל המשך אי היציבות בשוקי ההון. כל הגורמים הללו יחד, מצריכים מאיתנו לחשב את אסטרטגיית ההשקעות שלנו בחוכמה ובזהירות בימים אלה. 

בזמנים של אינפלציה וחוסר וודאות, נדרש לפזר את תיק ההשקעות שלנו בצורה שתפחית סיכונים. פיזור הסיכונים בין שוק ההון שהפך יותר ויותר תנודתי, לבין אפיקים שמושפעים פחות מהמצב הכלכלי. המטרה היא לאפשר למשק הבית לייצר תשואות חיוביות בכל מצב טבע ועדיין להישאר עם רכיבי סיכוי, שיוכלו להניב לנו תשואות טובות כשהבורסות יחזרו לעלות. לא בכדי ההשקעות האלטרנטיביות בשנתיים האחרונות, זוכות להתעניינות ולביקושים הולכים וגוברים מצד המשקיעים. השקעות אלו שנחשבות למוגנות יותר מפני אינפלציה ובעלות קורלציה נמוכה עד אפסית עם שווקי ההון, מספקות מחסה ראוי למשקיעים מפני הגשם וחוסר הוודאות בתקופה האחרונה.

נדל"ן חו"ל - אחד מאפיקי ההשקעה בעלי גידור מובנה לאינפלציה הוא הנדל"ן מכמה סיבות. כשהאינפלציה עולה, בדרך כלל, מחירי הנדל"ן מתאימים את עצמם דרך התייקרות של תשומות שונות המקושרות לעולם הנדל"ן. כך מחירי השכירות ותשומות הבנייה, שמתעדכנים בהתאם למדדים, מספקים למשקיעים הגנה, בייחוד עבור תקופות שכאלה. כאשר הביקוש לנדל"ן בישראל מרקיע שחקים ואיתו גם המחירים, שוק הנדל"ן מעבר לים הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות. השקעות הנדל"ן בחו"ל כוללות היצע רחב ומגוון מאוד. ישנן חברות ישראליות מצוינות שפועלות במתווה של קרנות ומאפשרות לכם השקעה פאסיבית לחלוטין, כשהן דואגות לאיתור, שכירות, תחזוקה, ניהול הנכס ומכירתו.

תשתיות - בשנים האחרונות, יותר ויותר מדינות מבינות את החשיבות של השקעה בתשתיות עבור פיתוח הכלכלה וקידום רווחת התושבים. בתקופה האחרונה, אנחנו שומעים על יותר ויותר מיזמים ממשלתיים בארץ ובחו"ל לקידום תחבורה ציבורית, מנהרות, מחלפים, תשתיות אינטרנט, מערכות ביוב ועוד. רק בנובמבר האחרון, הודיע ממשל ביידן על תוכנית חסרת תקדים בהיקף של מעל לטריליון דולר, לשדרוג התשתיות בארה"ב. אחד היתרונות הבולטים של השקעה בתשתיות היא הגב והתמיכה הכספית הממשלתית שניתן לפרויקטים אלה, גם כאשר מתגלות חריגות כספיות, זאת במטרה להשלים את הפרויקט. קרנות תשתיות רבות היום מציעות פיזור בין מגווון רחב של פרויקטיים של תשתיות, בצורה שמפחיתה סיכון. 

אנרגיה מתחדשת - ככל שמחירי הסחורות והנפט עולים, כך גם הביקושים לאנרגיה חלופית. לכן, אנרגיה מתחדשת היא מענה מצוין לאינפלציה. בייחוד כשמשבר האקלים דופק על הדלת והמודעות לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים וירוקים המבוססים על שמש, רוח ומים במקום נפט, פחם וגז, רק הולכת ועולה. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שמזניקה את מחירי הנפט והגז, מביאה אף היא לגידול בהשקעות באנרגיה חלופית. כל אלה בצירוף התמיכה של ממשלות רבות בעולם במעבר למקורות אנרגיה ירוקים, יוצרים תחושה שתחום האנרגיה המתחדשת יהיה אטרקטיבי גם בשנים הבאות, בייחוד שההערכות מדברות על כך, שתעשייה זו, כבר היום, שווה מעל לטריליון דולר.

קרנות חוב ואפיקי השקעה בחוב - אג"ח פרטיות אשר מגובות בביטחונות שונים, מאפשרות מצד אחד ליזמים, לרוב מתחום הנדל"ן, לממן פרויקטים, דרך חוב בכיר או משני שהוא למעשה כספים של משקיעים. אותם משקיעים משמשים בתפקיד הבנק. בגלל הקושי לעמוד בביקוש שעולה וגואה למימון פרויקטים כאלה ועקב רגולציות שונות, הבנקים לא תמיד מצליחים לספק את הביקוש והמענה האשראי. לתוך הוואקום הזה נכנסות קרנות שיכולות להעניק ערך מוסף ולהחליף למעשה את הבנקים. קרנות אלו כוללות מנעד רחב של מסלולי השקעה פסיביים ומנהלות עבור המשקיעים את תיקי ההלוואות, ובמקרים רבים משקיעות בפרויקטים מגוונים, מה שמפחית את הסיכון.