רוב הילדים הפסידו בקופת גמל חיסכון לכל ילד אלטרנטיבה עדיפה ב 30% 

בחינת דרוג FUNDER AdvizerLand  לשלוש שנים בחיסכון לכל ילד בסיכון מוגבר מגלה פער של 30.39% בין הראשונה אנליסט  (11367) לאחרונה אלטשולר שחם (11327) שהיא גם הקופה הגדולה ביותר בישראל בתחום.

נכון להיום 27.5 קופות הגמל במסלול המניות ירדו כ 7%- ( על פי תחזית פאנדר להיום) ובמידה ולא יהיה שינוי עד סוף מאי התשואות בקופות בסיכון מוגבר יציגו תשואות שליליות דו סיפרתיות של בין 10%- לכ 15%- מתחילת השנה.

אלטשולר שחם הייתה הלהיט הגדול בעת היציאה לדרך של תוכנית חיסכון לכל ילד ונראה שהבחירה של הורי ילדי ישראל ב"ראשונה בטבלה" לאותה תקופה, מתבררת כבחירה הכי פחות טובה בשנים האחרונות בקטגוריה. יתכן שבעתיד זה ישתנה, אולם נראה שבחירת מסלול מנצח קשה הרבה יותר מכפי שחושבים. ההמלצה שלנו בפאנדר היא תמיד לבדוק גם את הרכב הנכסים וגודל הקופות ולא רק את תשואות העבר שלא תמיד מעידות על העתיד. 


למרות המשבר וועדת הכספים מקדמת את חוק "תיקון הפקדות ברירת מחדל לחיסכון ארוך טווח לילד". ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הפקדות ברירת מחדל לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"א-2021 – כיום, בהתאם לחוזר הממונה על שוק ההון, במצב בו הורה לילד הזכאי ל"מענק לכל ילד" לא בחר במשך חצי שנה היכן ינוהלו כספי ילדו, מושקעים הכספים במסלול בעל הסיכון הנמוך ביותר, עפ"י הצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל שמוטבה במהלך הדיון, יושקעו הכספים בקופות גמל להשקעה במסלול השקעה עם סיכון מוגבר עד שימלאו לילד 18, ולאחר מכן יועברו הכספים למסלול בסיכון בינוני, לשם שמירת הצבירה, זאת במצב בו ייתכן שתתקיים משיכה של הכספים בתקופה הסמוכה לכך.

דיון בועדת הכספים על הצעת החוק תוכלו לקרוא מטה.

דרוג שלוש שנים בחיסכון לכל ילד בסיכון מוגבר:

מספר	שם	תשואה אפריל	מתחילת השנה	שנה	שלוש שנים	יתרת נכסים	סווג
1	אנליסט  (11367)	-3.03%	-6.99%	6.64%	54.19%	196.43	סיכון מוגבר
2	אינפיניטי  (11373)	-4.15%	-3.36%	4.66%	41.39%	24.15	סיכון מוגבר
3	הראל  (11377)	-2.95%	-4.73%	8.17%	39.56%	494.56	סיכון מוגבר
4	מיטב (11387)	-3.08%	-5.98%	6.39%	35.82%	133.13	סיכון מוגבר
5	מנורה מבטחים (11323)	-3.06%	-5.09%	5.41%	35.49%	95.84	סיכון מוגבר
6	מגדל (9898)	-2.88%	-5.29%	5.38%	34.42%	63.99	סיכון מוגבר
7	הפניקס (11311)	-2.42%	-5.20%	5.76%	31.76%	124.5	סיכון מוגבר
8	מור  (9420)	-1.39%	-2.33%	8.92%	24.04%	133.97	סיכון מוגבר
9	אלטשולר שחם (11327)	-4.47%	-8.65%	-3.70%	23.80%	3528.31	סיכון מוגבר

ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה: מסלול ברירת המחדל ב"חסכון לכל ילד" - מסלול "סיכון מוגבר" בקופת גמל להשקעה

עפ"י הצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל, בגיל 18 יועבר החיסכון למסלול בסיכון בינוני, על מנת לשמר את הסכום שנצבר במידה ותתקיים משיכה של הכספים בתקופה הסמוכה ל"שחרורם"

המועצה הלאומית לכלכלה הציגה סימולציה לפיה ילד שכספו מושקע במסלול בסיכון גבוה יהיה זכאי לסכום הגדול פי 2 מילד שכספו מופקד בבנק. ח"כ אזולאי הציג מאמר הנשען על נתוני הביטוח הלאומי, ולפיו ילדים שהוריהם הוסיפו 50 ₪ מקצבת הילדים לחסכון בכל חודש (סה"כ 100 ₪ בחודש), והשקיעו את הכספים באפיק בסיכון גבוה, צפויים לקבל בגיל 21 למעלה מ-61 אלף ₪, לעומת ילדים שהופקדו עבורם כספי הפיקדון החודשים (50 ₪) בלבד בבנק, ויקבלו כ-13 אלף ₪ בלבד

באוצר ציינו כי הם עמלים על הצעת חוק ממשלתית בנושא, במסגרתה הם בוחנים אף את הוצאת הבנקים לגמרי מאופציית הבחירה או לחילופין את פתיחת התנאים מולם ובראשם אפשרות ניוד מהבנקים לקופת הגמל, וציינו כי מחקר שנעשה מעלה כי מקרב החמישון התחתון, גם הורים הבוחרים באופן אקטיבי עבור ילדיהם מסלול, בוחרים ב-90% בהפקדת הכספים בבנקים

באיגוד הבנקים טענו מנגד כי "הצעת החוק מבקשת להסיר מהמדף מספר גדול של מוצרים שמבטיחים ללקוחות ביטחון מלא, בעיתוי הכי גרוע שיש"

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר הורה לממשלה לזרז את הליכי הכנת הצעתם ולמזגה עם הצעת החוק הפרטית: "הצעת החוק מאפשרת מוביליות חברתית לילדים מכל רבדי האוכלוסייה, שיוכלו להגיע לגיל 21 ויהיה להם סכום כסף להתחיל את החיים"

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הפקדות ברירת מחדל לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"א-2021 – כיום, בהתאם לחוזר הממונה על שוק ההון, במצב בו הורה לילד הזכאי ל"מענק לכל ילד" לא בחר במשך חצי שנה היכן ינוהלו כספי ילדו, מושקעים הכספים במסלול בעל הסיכון הנמוך ביותר, עפ"י הצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל שמוטבה במהלך הדיון, יושקעו הכספים בקופות גמל להשקעה במסלול השקעה עם סיכון מוגבר עד שימלאו לילד 18, ולאחר מכן יועברו הכספים למסלול בסיכון בינוני, לשם שמירת הצבירה, זאת במצב בו ייתכן שתתקיים משיכה של הכספים בתקופה הסמוכה לכך.

ח"כ ינון אזולאי ציין בפתח הדיון כי הצעת החוק "באה מהשטח, גם לובי 99 העירו אותנו לנשוא הזה, ראיתי את זה גם אצל ילדיי, כ-5 שנים מאז עברה הצ"ח חיסכון לכל ילד".

ח"כ אזולאי הציג נתוני מאמר הנשען על נתוני המוסד לביטוח לאומי, ולפיו בחירות ההשקעה משמעותיות באופן משמעותי ביותר במסגרת תוכנית "חיסכון לכל ילד", כאשר עפ"י המאמר, ילד שהחלו להפקיד לעניינו את הכספים בינואר 2017 (כשהתוכנית יושמה) באופן השמרני ביותר – כהפקדות בחשבון חיסכון בבנק, ובחרו שלא להשקיע 50 שקלים נוספים מקצבת הילדים – צפויים לקבל בגיל 21 כ-13,300 ₪, לעומת ילדים שהוריהם בחרו להשקיע 50 ₪ נוספים מקצבת הילדים, קרי הפקדות של 100 שקלים מדי חודש, וזאת בקרן בעלת תשואה גבוהה – צפוי לקבל בגיל 21  כ-61,700 ₪.

אזולאי התייחס לעמדת הממשלה כי בכוונתה לגבש הצ"ח ממשלתית  בנושא: "אין לי מלחמה על הקרדיט, אני מבקש שהנושא שיקודם כמה שיותר מהר, למען אותם מאות אלפים של ילדים שמגיע להם לחיות בכבוד, מהרגע הראשון שהם פותחים את החשבון שלהם".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר: "אני חושב שזו יוזמה וחוק מאוד יפה שמאפשר מוביליות חברתית לילדים מכל רבדי האוכלוסייה, שיוכלו להגיע לגיל 21 ויהיה להם סכום כסף להתחיל את החיים. חיסכון כזה לטווח ארוך הגיוני שיושקע באפיק בסיכון גבוה תוך הורדת הסיכון בהמשך, אני תומך בעמדתו של ינון לפעול בחקיקה".

במשרד האוצר ורשות שוק ההון ציינו כי הם בוחנים את הנושא מזה מספר חודשים, אך הם עדיין מתלבטים באופן בו יועברו החוסכים לסיכון נמוך יותר לקראת המועד בו ניתן לפדות את הכספים, מחשש שהעברה למסלול ללא סיכון כלל באופן חד, באופן שרירותי בגיל מסוים, עולל ליפול דווקא על תקופה של ירידות בשוק ההון, מה שעלול לנעול הפסדים ולהביא לאובדן של חלק מהרווחים, וכי נכון יהיה אולי לעשות זאת באופן מדורג יותר. כן ציינו כי אין חובה למשוך את החיסכון בגיל 18, כאשר משיכה בגיל 21 תביא למענק נוסף, וכי מדובר במכשיר משתלם מאוד להמשיך ולחסוך בו אף שנים נוספות.

בעקבות הדברים הסכימו חברי הוועדה לקבוע כי שינוי המנגנון ממסלול בסיכון גבוה למסלול בסיכון בינוני (כללי) יעשה בגיל 18, בשונה מהצעת החוק המקורית שקבעה העברה למסלול בסיכון נמוך בגיל 15.

עוד ציינו בממשלה כי לעמדתם ניתן לפעול בדרך של חוזר של ראש הרשות ואין צורך בחקיקה, עמדה שנדחתה על ידי חברי הוועדה.

ח"כ אזולאי: "אני מסכים להמשיך רק בחקיקה".

ח"כ קושניר: "בניתם מנגנון גמיש ואתם כמה חודשים במחשבה מה עושים, כנראה שהמנגנון הגמיש בהעדר התערבות של הכנסת בולם תהליכים ולא מזרז אותם, לכן אני מצטרף לדעתו של חברי ינון אזולאי חושב שצריך ללכת לחקיקה ראשית. תביאו את הצעת החוק שלכם, נמזג אותן לקראת קריאה שנייה ושלישית, הכל יכול להתחבר באותה חקיקה. חבל למשוך זמן".

אברהם זופניק, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד רה"מ: אנחנו מברכים על ההצעה, אנחנו גם סבורים שהכלי שנועד לצמצום פערים וקידום שוויון, מהסימולציה שלנו ילד שבחרו עבורו בשוק ההון מקבל פי 2 מילד במסלול בבנק קרי אם לא בחר, כך כלי שאמור לצמצם פערים מגביר אותם.

ח"כ ולדימיר בליאק: "הצעה טובה וראויה, פערים בתשואות לאורך השנים אי אפשר להשוות. המצב פוגע בעיקר בשכבות החלשות, אני מסכים שלזמן פה יש משמעות, כמובן שבתאום עם הממשלה".

באוצר אף ציינו כי לעמדתם ייתכן שיש אף להוציא לגמרי את הבנקים מאפשרויות הבחירה במסגרת השינוי, וכי הדבר נבחן, והוסיפו כי לפי מחקר של דניאל גוטליב, לשעבר סמנכ"ל המחקר בביטוח לאומי, בחמישון התחתון - 90 אחוז ממי שלא בוחר את ברירת המחדל בוחר בבנקים. כך ציינו במשרד כי ולחלופין ידרשו מהבנקים תנאים שונים, בראשם אפשרות ניוד של הורים הבוחרים להשקיע את כספי הילדים בבנקים, שעה שכיום לא ניתן לנייד מבנק לקרן השקעות או לבנק אחר.

לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99: "אני שמחה על ההסכמה הגורפת, הדבר מראה כמה חשוב שיש כנסת, כל הממשלה מסכימה כמה נכון לשנות את ברירת המחדל, אבל היינו צריכים ח"כ כדי לגרום להם לפעול. הנתונים של הביטוח לאומי שהוצגו כאן מדברים בעד עצמם. לא מדובר כאן על תחרות אלא על תשואה, לאור כך שהרוב המוחלט ששם את הכסף בבנקים אלה העשירונים התחתונים. כמו שלפנסיה לא חוסכים בפיקדון אפסי בבנק, כך גם כאן לא צריך לפגוע בילדים בתשואות אפסיות. זה לא אלמנט של תחרות, הבנקים גוזרים 25 מיליון ₪ עמלות על חשבון ילדים שלא נהנים מתשואות על הכסף הזה".

לינור אשל, יועמש המועצה לשלום הילד* קראה כי במסגרת התיקון יש לתת מענה גם לילדים מנותקי קשר מהוריהם, ולאפשר להם למשוך את הכספים בגיל 18 בלי הסכמת שני הוריהם.

בלשכת סוכני הביטוח ואיגוד בתי ההשקעות הביעו תמיכה גם הם בהצעת החוק, והציגו כי רואים פערים מאוד גדולים שנובעים מאוריינות פיננסית בין שכבות וגורמים באוכלוסייה: "מי שהפקיד את הכסף ב-2017 עד היום, במשך 60 חודשים הפקיד 3,000 ₪. בממוצע של כל השוק, מי שהפקיד במסלול בסיכון נמוך יש לו 3,470 ש"ח, מי שבסיכון גובה יש לו 4,000 ₪. כל חודש ילדים שיש להם אוריינות פיננסית פחות גבוהה, מפסידים".

*גלי כספרי, מנהלת מחלקת מחקר באיגוד הבנקים* טענה מנגד כי "הצעת החוק מבקשת להסיר מהמדף מספר גדול של מוצרים שמבטיחים ללקוחות ביטחון מלא. יש לקוחות שלא רוצים ולא יכולים לספוג שום הפסד בכסף שלהם. לעמדתנו עושים את הדיון בעיתוי הכי גרוע שיש, הבורסות נופלות, קופות הגמל בסיכון מוגבר כבר מרגישות את זה. דווקא בשלב הזה אתם מבקשים לעשות שינוי, שבמקביל לירידות יש מגמות משמעותיות בעולם – העלאת הריבית והתפרצות אינפלציונית. דווקא עכשיו ההצעה אומרת שאת כל המוצרים צמודי המדד, יש להסיר מהמדף. אנחנו חושבים שיש מקום לכל המוצרים, מי שמעדיף ביטחון מלא ולא רוצה לספוג שום הפסד, שתהייה לו גם את האופציה הזו".

*חברי הכנסת ונציגי הגופים השונים דחו את דברי נציגת הבנקים*, וציינו כי בטוח של חסכון ארוך טווח כחסכון לכל ילד אין להסתכל על תקופה של שנה בלבד, וכי לאורך זמן ההשקעות מפצות משמעותית על הפסדים של תקופות נקודתיות.

ח"כ נירה שפק: "יש אוכלוסיות מסוימות שרוצים להבטיח את הכסף של הילדים שלהם, לאותן אוכלוסיות אנחנו רוצים להסביר שזה לא נכון מה שאת אומרת, כי לשמירת הכסף יש חלופות משתלמות יותר. אני בעד ההצעה של ברירת המחדל, ולצד זה אני חושבת שצריך להכניס חובת סימולציה לכל גוף, ולתת להורים כלי כדי לבחור ואז יהיה המענה השלם".

ח"כ אזולאי: "בבנקים מסתכלים על שנה הלא טובה, כלכלנים מסתכלים על 15-18 שנה. הייתי מצפה מהבנקים לומר עווינו - פשענו, כי לתת כזו תשואה זה לחטוא כלפי הילדים האלה, אז אל תתנו, אבל לבוא ולהיתלות על ביטחון הילדים האלה, כאשר אנחנו רואים בדיוק מי נשען על הביטחון הזה, הילדים מהפריפריה. הביטחון הגדול שלהם זה בהשקעה, אנחנו רוצים שתסכלו עליהם כפי שאתם מסתכלים על צרכי הבנק, אתם לא שם וזה בסדר, לכן ניתן את הכספים למען הילדים האלה להשקעה".

ח"כ קושניר: "יש תמימות דעים שהמצב הנוכחי לא יכול להמשך, לא טוב ולא נכון, הוא לא מיישם את המטרה לשמה המנגנון הזה מגדיל את הפערים, יחד עם זאת אני לא חושב שאנחנו צריכים להוציא מישהו מהמשחק, צריך לקבוע את ברירת המחדל אצל גופי ההשקעות, ולצד כך לשפר מול הבנקים, לאפשר ניוד ושהם ישפרו את התנאים".

בתום הדיון אושר החוק לקריאה ראשונה כאמור, כאשר יו"ר הוועדה ציין כי נושא השארת הבנקים כאופציה לבחירת ההורים או הוצאתם מהמנגנון יבחן במסגרת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, וסיכם: "ברור שבקריאה שנייה ושלישית יש הרבה תיקונים שצריך לעשות, סימולציות, ניוד, ילדים בלי קשר עם הוריהם, הרבה סוגיות שנצטרך לדון בהן, אבל המטרה החשובה ביותר היא קביעת ברירת המחדל במסלול השקעה משמעותי שיניב רווח משמעותי לתחילת החיים עבור כלל הילדים בישראל".

_______________