איך שינו המוסדיים בגמל ופנסיה את התיקים שלהם בשנה האחרונה, ומה ניתן ללמוד מכך? 

יולי היה פנטסטי בשווקים, עליות חדות, תשואות נאות במכשירי החיסכון, מרווח נשימה בתוך התנודתיות שמאפיינת את 2022. כעת הדעות חלוקות האם מדובר בשינוי מגמה ומכאן נראה עליות, או בעליה לשם ירידה, ולמעשה נמשיך את הטלטלה. אי אפשר לדעת מה לפנינו, אבל מעניין לראות איך המוסדיים, הגופים שמנהלים 2 טריליון שקלים מכספי הציבור, מנווטים את ספינות הענק שלהם בשוק, ואילו חשיפות הם לוקחים. לשם כך, בדקנו את אחזקות המוסדיים בתיקים השונים שהם מנהלים, ובחנו חשיפה למניות, למזומן, לחו"ל ולאפיק הקונצרני.

המניות נמצאות במרכז תשומת הלב משתי סיבות: הראשונה, האפיק המנייתי הוא אחד האפיקים שתורמים ביותר לתנודתיות בתיקים, ויש לו השפעה ניכרת על התשואות. הסיבה השנייה, בתקופות של עליות ריבית, האפיק המנייתי מושפע.

כאשר הריבית היתה אפסית, חוסכים הלכו לאפיק המנייתי בלית ברירה על מנת להשיג תשואה ושוק המניות עולה, אבל ככל שהריבית עולה ונפתחות אופציות חיסכון שמאפשרות תשואה ברמת סיכון בינונית ונמוכה יותר, חוסכים פונים לאלטרנטיבות אחרות והביקוש למניות יורד. לכן, השווקים מגיבים בצורה שלילית להעלאות ריבית. עם זאת, לאחר חצי שנה של ירידות, מניות רבות נמצאות בתמחור נוח, ויכולות להוות הזדמנות לעתיד.

אם נסתכל על הפעילות של המוסדיים באפיק זה, נראה שבכל סוגי קופות הגמל, חלה עלייה משמעותית בנתח המניות בתיק לעומת השנה הקודמת. כלומר, כחלק יחסי מהתיק, לא רק שהמוסדיים לא "ברחו" ממניות, אלא אף הגדילו באופן יחסי את החשיפה להן. דבר זה גם מושפע מהתנהגות העמיתים שלא מיהרו לפדות כספים או לעבור למסלולים סולידיים. החשיפה המנייתית הגבוהה ביותר נמצאת כיום בגמל להשקעה, והיא עומדת על 61.4% במונחי דלתא, עליה מ 53.6% לפני שנה. לאחר מכן חיסכון לכל ילד, שנמצא ב 55.5%, עלייה צנועה יותר מ-52.2% לפני שנה. בקרנות ההשתלמות אנו רואים עלייה מ-41.7% לפני שנה, ל-48% מהתיק כיום.

מפתיע לגלות שהחשיפה בקופות חיסכון לכל ילד ובקרנות השתלמות נמוכה יותר מהחשיפה בקופות גמל להשקעה: חיסכון לכל ילד הוא בהגדרה חיסכון לטווח זמן ארוך מאוד, וקרנות השתלמות נהנות מפטור על מס רווחי הון, כך שניתן היה לצפות שהחשיפה המנייתית בהן תהיה גבוהה יותר. אבל הדבר קשור גם באופי האוכלוסייה שנמצאת בכל אחד מהמכשירים. כך למשל, בחיסכון לכל ילד נמצאים גם הורים שלא ביצעו בחירה אקטיבית של מסלול החיסכון, ולכן כברירת מחדל הם מופנים לחיסכון בסיכון נמוך. אנשים שבאופן מודע בחרו להשקיע כסף בקופת גמל להשקעה, בדרך כלל גם בוחרים באופן מודע את רמת הסיכון בה הם מעוניינים. עלות ניהול החיסכון גוזרת גם שמי שמעוניין בחיסכון סולידי כנראה לא יבחר במסלול זה, אלא רק אנשים שמעוניינים בחשיפה לשוק ההון.

קרנות הפנסיה, שהן מנוהלות באופן סולידי יותר ומשרתות אוכלוסיות מבוגרות, הקטינו חשיפה למניות מ-44.4% לפני שנה ל-43.3% השנה. לעומת קופות הגמל זה נראה מגמה הפוכה, אבל אם נסתכל על קופות הגמל הפנסיוניות, נראה ששם החשיפה נמוכה יותר, ועומדת על 41.9%.

הגופים הפנסיוניים לא ממהרים לקפוץ להשקעות בתקופה זו, ומבחינתם זהו הזמן לשבת על מזומן – כלומר, להיות על הגדר ולהיות עם די נזילות שתאפשר מצד אחד גם לתת מענה למשיכות אם יהיו, ומצד שני גם לנצל הזדמנויות בעתיד. כלומר: אם ימשיכו הירידות, יהיו בשוק הזדמנויות נוספות לרכישות במחירים אטרקטיביים. אנו רואים את חלק המזומן בתיקים גדל באופן יחסי בצורה ניכרת. בגמל להשקעה הוא עלה מ- 12.9% ל-18.3 מסך התיק, בקרנות ההשתלמות הוא יותר מהכפיל את עצמו ועומד על 12.5% מהתיק.

בשנה החולפת, המדדים המובילים בארץ הציגו ביצועים טובים יותר מהמדדים בחו"ל, וגם במחצית השנה הראשונה. עם זאת, המוסדיים דוגלים בפיזור גיאוגרפי, גם כחלק מניהול הסיכונים, וגם משום ששוק ההון הישראלי איננו עמוק דיו להשקעת הר הכסף של המוסדיים, שגם שנהנים מהפקדות של כמה מיליארדי שקלים חדשים בכל חודש. אנו רואים שהחשיפה לחו"ל ביחס לתיק גדלה באופן מתון יחסית, אך גדלה בכל קופות הגמל, וירדה מעט בקרנות הפנסיה.

בכל המכשירים המוסדיים החשיפה לאג"ח קונצרני ירדה לעומת השנה החולפת. האפיק הקונצרני גם הוא מגיב בירידות להעלאות ריבית, בתחום הריביות שהוא מציע, נוצרות אלטרנטיבות השקעה נוספות, ולאחר תקופה כה ארוכה של ריבית אפסית, זה נחשב אפיק שכבר אין בו "בשר" לתשואה. מעניין לראות את הפער בין שיעור האג"ח הקונצרני שמחזיקות קרנות הפנסיה, שעומד על 5.9%, לעומת שיעורן במכשירי ההשקעה האחרים. אם נשווה לקופות הגמל הפנסיוניות, אלו מחזיקות אג"ח קונצרני בשיעור 15.3% מהתיק. הפער נובע בחלקו מכך שקרנות הפנסיה נהנות מאג"ח מיועדות שמנפיקה להן המדינה, כאשר האג"ח המיועדות, באות בעיקר כתחליף להשקעה באפיק הקונצרני.