הבנקים הגדולים בישראל ממשיכים להציג רווחי עתק גם בשנת 2026, למרות השינויים בסביבת הריבית. חמשת הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - רשמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה רווח נקי מצרפי של כ-25 מיליארד שקל. מדובר ברווח ממוצע של כ-2.8 מיליארד שקל בחודש, המעיד על עוצמת הרווחיות של המערכת הבנקאית גם בתקופה שבה הריבית במשק נמצאת במגמת ירידה.
בינתיים, המספרים מלמדים שהמערכת הבנקאית עדיין רווחית מאוד, בעיקר בשל הצמיחה בתיקי האשראי. חמשת הבנקים הגדולים בישראל הגדילו את תיקי האשראי שלהם בכ-198 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2026. מדובר בגידול מצרפי של כ-10.7% לעומת סוף 2025. יתרת האשראי לציבור של בנק הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי הגיעה בסוף ספטמבר לכ-2.06 טריליון שקל, לעומת כ־1.86 טריליון שקל בסוף השנה שעברה. בהשוואה לספטמבר 2025, הגידול המצרפי בתיקי האשראי עומד על כ15%.
לאומי מוביל בגידול השקלי באשראי – הבינלאומי באחוזים
מבין חמשת הבנקים הגדולים, לאומי רשם את התוספת הכספית הגדולה ביותר לתיק האשראי מתחילת השנה. יתרת האשראי לציבור, נטו, גדלה מכ-520 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2025 לכ-586 מיליארד שקל בסוף ספטמבר 2026, גידול של כ-66 מיליארד שקל, שהם 12.7%.
בנק הפועלים הגדיל את תיק האשראי שלו בכ-50.3 מיליארד שקל, מכ-502.9 מיליארד שקל בסוף 2025 לכ-553.2 מיליארד שקל בספטמבר, גידול של כ-10%.
במזרחי טפחות גדל תיק האשראי מכ-400.5 מיליארד שקל לכ-436.4 מיליארד שקל, תוספת של כ-35.9 מיליארד שקל, שהם כ־9%.
דיסקונט רשם את הגידול הקטן ביותר מכ-286.7 מיליארד שקל לכ-308.3 מיליארד שקל - גידול של כ-7.5%.
בבינלאומי גדל תיק האשראי משמעותית בכ-,16.5% - מכ-148 מיליארד שקל בסוף 2025 לכ-172.4 מיליארד שקל בספטמבר, תוספת של כ-24.4 מיליארד שקל.
האשראי העסקי גדל בהיקפים גדולים בהרבה מהאשראי למשקי הבית. בבנק הפועלים, גדל האשראי למגזר העסקי והמסחר בכ-35.1 מיליארד שקל. אם מוסיפים גם עסקים קטנים, התוספת מגיעה לכ-36.7 מיליארד שקל, ובסה"כ נרשם גידול של13.7% באשראי העסקי. לעומת זאת, האשראי לדיור והאשראי ללקוחות פרטיים גדלו יחד בכ־10.2 מיליארד שקל (כ-5.3%). כלומר, בפועלים התוספת לאשראי העסקי הייתה גדולה פי 3.6 מהתוספת לאשראי למשקי הבית.
ההכנסות מריבית ירדו
בנק הפועלים סיים את תשעת החודשים הראשונים של 2026 עם הכנסות ריבית נטו של כ-13.71 מיליארד שקל, לעומת כ-13.90 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בירידה של כ-188 מיליון שקל, שהם כ-1.4%.
הצמיחה הבולטת ביותר בפועלים נרשמה באשראי העסקי והמסחרי. האשראי למגזר העסקי גדל ב13.7% מתחילת השנה והגיע לכ-202.2 מיליארד שקל, ואילו האשראי המסחרי צמח ב-15.4%, לכ-80.6 מיליארד שקל. לעומת זאת, האשראי לדיור גדל ב-5.3% בלבד, לכ-156.9 מיליארד שקל, והאשראי ללקוחות פרטיים בישראל עלה ב-5.4%, לכ-44.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי של הפועלים בתשעת החודשים הראשונים הסתכם בכ-6.98 מיליארד שקל, לעומת כ-7.72 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-9.7%. עם זאת, התוצאה בתקופה המקבילה הושפעה גם מהכנסה חד-פעמית.
גם בבנק לאומי נרשמה ירידה בהכנסות הריבית נטו, למרות הצמיחה המהירה באשראי. הכנסות הריבית נטו הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-12.75 מיליארד שקל, לעומת כ-13.03 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב־2025. מדובר בירידה של כ-275 מיליון שקל, שהם כ-2.1%.
הבנק סיים את התקופה עם רווח של כ-8.16 מיליארד שקל, לעומת כ-7.71 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-5.8%. הגידול ברווחיות נוסע בעיקר מגידול בהכנסות ממימון שאינן מריבית וגידול בהכנסות מעמלות. במקביל, יחס היעילות של הבנק השתפר מ־28.6% בתשעת החודשים הראשונים של 2025 ל־26.5% בתקופה המקבילה השנה.
מזרחי טפחות הרחיב את פעילותו באשראי עסקי לצד פעילות המשכנתאות בה הוא מתמחה; האשראי העסקי הסתכם ב-132.8 מיליארד שקל – גידול של 15.4% מתחילת השנה. יתרת האשראי לציבור הגיעה בסוף ספטמבר לכ-436.4 מיליארד שקל, גידול של כ-9% מתחילת השנה.
הרווח הנקי של הבנק בתשעת החודשים הראשונים של 2026 הסתכם בכ-4.03 מיליארד שקל, לעומת כ-4.23 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-4.7%. הבנק ציין בדוחות, כי הרווח הושפע גם מהמס המיוחד על הבנקים ומההטבות ללקוחות במסגרת המתווה הצרכני. בנטרול השפעות אלה, שהסתכמו בכ-574 מיליון שקל נטו, הרווח לתקופה הגיע לכ-4.6 מיליארד שקל.
הבנק הבינלאומי הציג כאמור, את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר באשראי מתחילת השנה, עם גידול של כ-.16.5%. לפי הבנק, חלק משמעותי מהצמיחה נרשם באשראי לשירותים פיננסיים. למרות הגידול המשמעותי בתיק האשראי, סך ההכנסות נטו של הבינלאומי הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2026 בכ-5.09 מיליארד שקל, לעומת כ-5.34 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 4.7%. הבנק ייחס את השחיקה בהכנסות בעיקר לשינויים בסביבת המאקרו, ובהם הריבית, מדד המחירים ושערי החליפין. מנגד, ההכנסות מעמלות גדלו ב-6.1%, בעיקר בעמלות מסחר בני"ע, והסתכמו בכ־1.4 מיליארד שקל.
בדיסקונט הפחיתה הירידה בריבית ובאינפלציה את הכנסות הריבית נטו בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-904 מיליון שקל. עם זאת, הגידול בהיקף הפעילות תרם כ-464 מיליון שקל וקיזז חלק מהפגיעה. הרווח הנקי של דיסקונט בתשעת החודשים הראשונים הסתכם בכ-3.04 מיליארד שקל, לעומת כ- 3.28 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-7.3%.
לקראת סיום השנה, השאלה היא האם המשך הרחבת תיקי האשראי יאפשר לבנקים לשמור על רמת הרווחיות הגבוהה, גם אם הריבית תמשיך לרדת.

סיכום תשעת החודשים הראשונים של הבנקים / קרדיט: אילוסטרציה – AI







































