עופר בן שימול: "הרפורמה היא מוות קליני ליתרון המיסויי של הגמל להשקעה ופוליסות החיסכון" 

30/6/26 האוצר משיק את רפורמת הארביטראז׳ - השקת חשבון השקעות לחוסכים בישראל וסגירת פערי המיסוי הקיימים כיום בשלושה מוצרי השקעה עיקריים- קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות.

השאלה המתבקשת שכל אחד מאיתנו חייב לשאול היא: ״אמילי״- אני מה יוצא לי מזה.

כדי לענות על השאלה הזו ולהבין את הרפורמה החדשה, צריך לחזור אחורה בזמן, עד לרפורמת בכר, אשר בעקבותיה נולדו מוצרי ההשקעה שבליבת הרפורמה והאם השינוי הנוכחי מיטיב או מרע עם החוסכים

2005-2008 רפורמת בכר- פרק קופות הגמל:

2005 - מכירת קופות הגמל: המדינה מאלצת את הבנקים למכור את קופות הגמל לחברות ביטוח ובתי השקעות כדי למנוע ניגוד עניינים.

2008 - ביטול מסלול הוני בקופות הגמל: תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים קבע כי לא ניתן עוד למשוך כספים מקופת גמל כסכום חד-פעמי, רק כקצבה חודשית.

תוצאת התיקון: קיפאון מוחלט. החוסכים מפסיקים להפקיד בקופות הגמל המסורתיות, המוצר מאבד את האטרקטיביות שלו לטובת מוצרי השקעה נזילים.

שלב ביניים: 2007 השקת פוליסות חיסכון* (פוליסה פיננסית):

הפוליסות (שאין בהן שום מרכיב ביטוח מלבד השם) נולדו כמענה ישיר לרפורמת בכר במטרה להוות תחרות לפיקדונות הבנקאיים ולקרנות הנאמנות, והפכו ללהיט לאחר שתיקון 3 נעל את קופות הגמל המסורתיות למשיכה הונית.

2009-2016 החייאת מחודשת של קופות הגמל והשקת המוצרים החדשים:

הרגולטור הבין כי נוצר חלל בחיסכון לטווח בינוני וארוך, והחל להשיק פתרונות ממוקדים

2009 - השקת קופות גמל  בניהול אישי IRA

2012 - הפקדה לקופת גמל במסגרת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה.

2016 - השקת קופת גמל להשקעה

---

*הסבר קצר על מוצרי הגמל השונים והשוואה ביניהם:

קופת גמל בניהול אישי IRA -  מתן אפשרות לחוסך לנהל בעצמו את ניירות הערך בקופה. המוצר הוסדר בהדרגה כדי לאפשר לחוסכים מתוחכמים להוזיל עלויות דמי ניהול ולשלוט באסטרטגיית ההשקעה.

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה - מתן אפשרות לאזרחים ותיקים להפקיד כספים נזילים לקופת גמל. ההטבה: משיכה הונית בגיל פרישה ב-15% מס נומינלי בלבד (במקום 25% מס ריאלי), או פטור מלא ממס כקצבה.

קופת גמל להשקעה - כלי חיסכון נזיל לחלוטין לכל גיל עד לתקרת הפקדה שנתית.

הטבה: אפשרות למשוך את הכסף בכל רגע (במס רווח הון רגיל), או משיכה בגיל פרישה ולקבל פטור מלא ממס על קצבה חודשית.
 

*פוליסת החיסכון:

השקעה בנכסים לא סחירים: נכסים אלו אינם מושפעים מתנודות יומיות של הבורסה ומספקים יציבות לתיק

דחיית מס ומעבר חופשי: ניתן לעבור בין מסלולי השקעה מבלי שהדבר ייחשב לאירוע מס. תשלום מס רווחי הון (25% ריאלי) מתבצע רק בעת משיכת הכספים.

אין מגבלת הפקדה: בהפקדה חד פעמית או בהוראת קבע.  

נזילות מלאה: הכסף זמין למשיכה בכל רגע, ללא קנסות תחנות יציאה.

אפשרות לקבלת קצבה חודשי, אנונה: ניתן להגדיר שהפוליסה תשלם לחוסך סכום קבוע מדי חודש על חשבון הפדיון, פופולרי מאוד עבור גמלאים המחפשים הכנסה נוספת.

הטבת מס ייחודית, סעיף 125 ד: חוסכים שהגיעו לגיל פרישה ונולדו לפני 1948, זכאים לפטור שנתי מתשלום מס רווחי הון על חלק מהרווחים בפוליסה.

מנגנון דמי ניהול ייחודי: דמי הניהול נגבים אך ורק מהצבירה (מהסך הכולל של התיק) ואין דמי ניהול מההפקדות השוטפות. כמו כן, אין עלויות קנייה ומכירה (שיעורי הוספה) או דמי משמרת כמו בבנקים

---

יולי 2026: רפורמת הארביטראז'- מאחדת את תנאי המיסוי בין מוצרי החיסכון וההשקעה השונים תחת פלטפורמה אחת הנקראת ״חשבון השקעה״

מטרת הרפורמה: יצירת מכשיר חדש שמטרתו לשכלל את שוק ההון, לגוון את מקורות ההון במשק ולהזרים הון להשקעות, על רקע 415 מיליארד ₪ שיושבים בעו"ש בבנקים (ינואר 2026) ללא תמריץ אמיתי לזוז להשקעה.

הבעיה שהרפורמה באה לפתור

בתחום החיסכון לטווח קצר-בינוני קיימות כיום מספר בעיות מבניות:

חוסר אחידות מיסויית בין מכשירים שונים (גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, קרנות נאמנות/טרייד) כל אחד עם כללי מס, נזילות והטבות שונים, מה שיוצר ארביטראז' ופוגע בתחרות.

ריבוי פלטפורמות ומוצרים מורכבים- מבט לא הוליסטי של החוסך על כלל השקעותיו.

חשש להטיה בשיווק ובייעוץ.

מבנה ההטבה המוצעת

 

עקרונות מפתח נוספים

מעבר בין מסלולים/מכשירים בתוך החשבון - לא מהווה אירוע מס

מעבר נכסים בין חשבונות השקעה - לא מהווה אירוע מס

הוצאת כספים (הנזלה)- מהווה אירוע מס, אך ניתן לשוב ולהפקיד אחר כך עד לתקרה

אין חובת שימוש בחשבון כדי ליהנות מהטבות המס ניתן לרכוש מוצרים ישירות מהיצרנים; אך היצרנים יחויבו להתממשק לחשבונות השקעה בעתיד הקרוב (5 שנים)

המצב לפי הרפורמה המוצעת:

תקרת הטבת המס תעמוד על 200,000 ₪ בסך הכול לחשבון השקעה אחד

התקרה מאוחדת לכלל המכשירים יחדיו- ני"ע, אג"ח, קרנות נאמנות, גמל להשקעה ופוליסות חיסכון, ולא לכל מכשיר בנפרד

מדובר כנראה בתקרה מצטברת/חד-פעמית על הצבירה בחשבון, ולא בתקרת הפקדה שנתית מתחדשת כפי שקיים היום בגמל

הפגיעה הצפויה- מיפוי:

השורה התחתונה:

מוות קליני ליתרון המיסויי של הגמל להשקעה ופוליסות החיסכון:

קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון נהנו ממונופול על "דחיית מס" (מעבר בין מסלולים ללא אירוע מס). ברגע שקרנות הנאמנות והמניות הישירות נכנסות לתוך "הקופסה הסגורה" של חשבון ההשקעות ומקבלות את אותה הטבה בדיוק, היתרון התחרותי המרכזי של הגמל והפוליסות נמחק. הן הופכות למוצר נחות יותר בגלל דמי הניהול הקבועים שלהן.

חיסול הטבת הקצבה הפטורה ממס בגיל 60:

הפגיעה הדרמטית ביותר היא אכן צמצום הטבות המס על ידי האוצר ומבטל את ההחלטה למתן הטבות מס ועידוד החיסכון ארוך הטווח שנתקבלה ב 2009 כאמור לעיל.

רף ה-200,000 ₪ הוא מצרפי לכל החיים. כלומר, אם יש לך פוליסת חיסכון וקופת גמל להשקעה, שתיהן יחד יתחרו על אותה תקרת פטור קטנה, מה שמרוקן מתוכן את תכנון הפרישה ארוך הטווח של מעמד הביניים ומעמיד בספק את כדאיות ההשקעה במכשירים הללו לאחר הרפורמה לדעתי.

התייקרות דמי הניהול ושחיקת התשואה:

רשות שוק ההון מזהירה בדיוק מפני זה בחוות דעת המיעוט שלה:

עלויות תפעול משולבות: הגופים המנהלים יצטרכו להקים מערכות טכנולוגיות מורכבות כדי לעקוב אחר נכסים מסוגים שונים (קרנות לצד פוליסות ומניות) תחת קורת גג אחת, ועלויות אלו יגולגלו לחוסך.

כפל רישיונות: הדרישה מסוכנים ויועצים להחזיק ברישיון כפול (פנסיוני + ניירות ערך) תצמצם את מספר בעלי המקצוע בשוק, ותייקר את שירותיהם.

הייעוץ לחוסכים של עד 200 אלף ₪:

יועצי השקעות בבנקים או סוכנים עצמאיים לא ירצו להשקיע שעות עבודה, חתימה על טפסים מורכבים ונשיאה באחריות משפטית עבור תיקים של 100,000 או 150,000 ₪, אם עליהם לגבות שכר טרחה נמוך. החשש הוא שחוסכים בסכומים אלו יישארו ללא ייעוץ מקצועי כלל ("לקוחות שבויים") או ייאלצו לשלם דמי ייעוץ קבועים שינגסו באחוזים ניכרים מהתשואה