יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס:
"השקל פותח את השבוע לאחר שנחלש ביום שישי מול הדולר והאירו, כשהדולר סיים את המסחר ברמה של 3.1408 שקלים והאירו ברמה של 3.5052 שקלים.
העובדה שמדד הדולר דווקא נסוג קלות מצביעה על משקל משמעותי לגורמים המקומיים, ולכן לא ניתן להסביר את היחלשות השקל באמצעות הירידות בוול סטריט בלבד.
תוצאות הבחירות, שהותירו את המערכת ללא רוב קואליציוני, ממשיכות להעיב על השוק המקומי, שבו מדד ת״א-90 איבד בשבוע החולף 5.2% ומדד הבנקים ירד ב-4.3%.
אי ודאות פוליטית ממושכת עלולה לשמר פרמיית סיכון גבוהה, לעכב השקעות ולהמשיך להפעיל לחץ על המטבע.
בארה״ב, הירידות במניות הטכנולוגיה משקפות דרישה גוברת מצד המשקיעים לראות כיצד ההשקעות הגדולות בתשתיות בינה מלאכותית מתורגמות לרווחיות ולתזרים מזומנים.
לצד ירידה שבועית של 2.0% בנאסד״ק, מדד S&P 500 במשקל שווה עלה ב-0.8% ו-Russell 2000 הוסיף 1.3%, פער שמצביע על מעבר מענקיות הטכנולוגיה לחלקים רחבים יותר של השוק.
המעבר לאג״ח ממשלת ארה״ב הוריד ביום שישי את התשואה לעשר שנים בשש נקודות בסיס ל-4.929%, אך הצמיחה השנתית של 3.4% ברבעון השלישי ואינפלציית ה-PCE השנתית של 3.6% בספטמבר מציגות פעילות חזקה לצד לחצי מחירים שממשיכים להגביל את יכולת הפד להקל במדיניות.
בישראל נמשך הפער בין התמתנות בביקושים המקומיים לבין התרחבות ביצוא ובייצור הטכנולוגי, כאשר יצוא שירותי ההייטק הגיע באוגוסט ל-6.1 מיליארד דולר ועלה ב-0.4% בחישוב חודשי.
במקביל, פרמיית הסיכון הגיאופוליטית ממשיכה לתמוך במחירי הנפט, וחוזה הברנט לינואר סיים את יום שישי בעלייה של כ-2.4% ל-113.43 דולר לחבית.
החרפה במתיחות עלולה לייקר את האנרגיה וההובלה ולהכביד על השקל, בעוד התקדמות דיפלומטית עשויה להפחית את פרמיית הסיכון.
בזירה המקומית, תרחיש של ממשלה יציבה, ירידה בסיכון והתחזקות השקל עשוי להרחיב את מרחב הפעולה של בנק ישראל."
השבוע נפתח לאחר ירידות חדות במניות הטכנולוגיה בארה״ב ובאסיה, לצד מעבר לאג״ח ממשלת ארה״ב ועלייה במחירי הנפט. בישראל, תוצאות הבחירות הותירו את המערכת ללא רוב קואליציוני, כאשר החולשה בביקושים המקומיים עומדת מול המשך התרחבות בענפי היצוא הטכנולוגיים.
נתונים מרכזיים הבוקר
מט״ח – סגירת יום שישי, 30.10.2026:
מחיר שוק אחרון USD/ILS 3.1408
מחיר שוק אחרון 3.5052 EUR/ILS
EUR/USD: מחיר שוק אחרון 1.118
השקל נחלש ביום שישי מול הדולר והאירו, בעוד מדד הדולר נסוג קלות. הפער מצביע על משקל משמעותי לגורמים המקומיים ולא על התחזקות רוחבית של המטבע האמריקאי.
סחורות – סגירת יום שישי:
זהב, חוזה פעיל: 3,884.90 דולר לאונקיה, ירידה של 3.63%
Brent, חוזה ינואר: 113.43 דולר לחבית, עלייה של כ־2.4%
WTI, חוזה פעיל: 102.95 דולר לחבית, עלייה של 0.93%
אג״ח:
תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב לעשר שנים ירדה ב־6 נקודות בסיס ל־4.929%
ישראל
במסחר ביום שישי, 30.10.2026, מדד ת״א־35 ירד ב־2.06% לרמה של 4,058.95 נקודות, ת״א־90 איבד 1.21% וסגר ברמה של 3,576.10 נקודות, ומדד ת״א בנקים־5 ירד ב־0.79% לרמה של 8,475.21 נקודות.
בסיכום השבוע נרשמה תשואת חסר בולטת בשוק המקומי: ת״א־125 ירד ב־2.4%, ת״א־90 איבד 5.2% ומדד הבנקים נחלש ב־4.3%. הלחץ התמקד במניות בעלות חשיפה למשק המקומי ובמניות הטכנולוגיה, על רקע תוצאות הבחירות והירידות בענף השבבים בעולם.
תשואת האג״ח הממשלתית לעשר שנים סגרה ברמה של 4.156%, עלייה שבועית של כ־11 נקודות בסיס. ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק נמצאות סביב 2% במרבית הטווחים הבינוניים והארוכים, בעוד הציפייה לשנה נותרה נמוכה יותר. שילוב זה משקף צמצום בציפיות להפחתת ריבית קרובה, בלי שינוי מהותי בתמונת האינפלציה לטווח הבינוני.
אי־ודאות פוליטית ממושכת עלולה להשאיר את פרמיית הסיכון גבוהה, לעכב השקעות ולהפעיל לחץ על השקל. תרחיש של ממשלה יציבה, ירידה בפרמיית הסיכון והתחזקות המטבע עשוי להרחיב את מרחב הפעולה של בנק ישראל.
הפעילות הריאלית ממשיכה להציג פער בין השוק המקומי ליצוא. מדדי הפדיון מצביעים על התמתנות בענפים הקשורים לצריכה הפרטית, בעוד יצוא השירותים הסתכם באוגוסט ב־8.5 מיליארד דולר. יצוא שירותי ההייטק הגיע ל־6.1 מיליארד דולר ועלה ב־0.4% בחישוב חודשי. במקביל, הייצור התעשייתי גדל ב־4.7% בחישוב מנוכה עונתיות, בהובלת ענפי הטכנולוגיה העילית.
ארה״ב
המסחר ביום שישי הסתיים בירידות: מדד S&P 500 איבד 1.8% וסגר ברמה של 7,580.07 נקודות, Nasdaq Composite ירד ב־2.9% ל־25,437.00 נקודות, ו־Dow Jones נחלש ב־1.1% ל־51,770.31 נקודות.
הירידות התרכזו במניות הטכנולוגיה ובחברות החשופות למחזור ההשקעות בבינה מלאכותית. המשקיעים דורשים כעת ראיות ברורות יותר לכך שההשקעות הגדולות בתשתיות, מרכזי נתונים ושבבים יתורגמו לרווחיות ולתזרים מזומנים. הצורך בגיוסי חוב והון נוספים עלול להגדיל את הרגישות של החברות לעלות המימון.
החולשה התרחבה גם למדדים הכלליים ביום שישי, אך בסיכום השבוע מדד S&P 500 במשקל שווה עלה ב־0.8% ומדד Russell 2000 הוסיף 1.3%, בשעה שה־Nasdaq ירד ב־2.0%. הפער מצביע על רוטציה ממספר מצומצם של ענקיות טכנולוגיה לעבר חלקים רחבים ומסורתיים יותר של השוק.
התוצר האמריקאי צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 3.4%, לאחר 2.2% ברבעון הקודם, בתמיכת ההשקעות והצריכה הפרטית. אינפלציית ה־PCE השנתית עלתה בספטמבר ל־3.6%, בעוד מדד הליבה עמד על 3.1%. הנתונים מציגים פעילות כלכלית חזקה לצד אינפלציה שעדיין מגבילה את יכולת הפד להקל במדיניות.
המעבר ממניות צמיחה לאג״ח הוריד את התשואות הארוכות, אך לא חיזק את הדולר בעולם. במקביל, השקל נחלש, ולכן לא ניתן לייחס את תנועת USD/ILS לירידות בוול סטריט בלבד. אי־הוודאות הפוליטית בישראל ופרמיית הסיכון היו גורמים אפשריים נוספים.
אירופה
מדד Stoxx Europe 600 ירד ביום שישי ב־0.36% לרמה של 646.75 נקודות. מדד DAX הגרמני איבד 0.85% וסגר ברמה של 25,818.21 נקודות, בעוד CAC 40 הצרפתי נותר כמעט ללא שינוי ברמה של 7,969.42 נקודות.
כלכלת גוש האירו צמחה ברבעון השלישי ב־0.4%, מעל הקצב שנרשם בתחילת השנה אך מתחת לרבעון הקודם. גרמניה צמחה ב־0.2%, בעוד צרפת התכווצה ב־0.1%. האינפלציה בגרמניה התמתנה באוקטובר ל־2.8%, ואינפלציית הליבה ירדה ל־2.1%. הנתונים מצביעים על שיפור מתון בפעילות הגרמנית לצד חולשה בצרפת, ומצמצמים את הלחץ להידוק מוניטרי ממושך.
אסיה
המסחר ביום שישי התאפיין בלחץ על השווקים החשופים לתעשיית השבבים. מדד Nikkei 225 ירד ב־2.12% לרמה של 63,290.11 נקודות, ומדד KOSPI נחלש ב־3.48%. בהונג קונג נרשמה עלייה של 1.46%, שהדגישה את הפיצול האזורי.
הבנק המרכזי של יפן הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 1.25%. אינפלציית הליבה בטוקיו התמתנה באוקטובר ל־2.6%, אך נותרה מעל יעד הבנק המרכזי. הנתון מותיר אפשרות להעלאת ריבית נוספת, תוך תלות בהתפתחות השכר, האינפלציה והין.
המזרח התיכון וגיאופוליטיקה
פרמיית הסיכון הגיאופוליטית נותרה גבוהה ותמכה במחירי הנפט. החרפה במתיחות עלולה להעלות את עלויות האנרגיה וההובלה, לחזק זמנית ביקוש לנכסי מקלט ולהכביד על השקל. מנגד, התקדמות דיפלומטית עשויה לצמצם את פרמיית הסיכון. תנועת הנפט משקפת סיכון מוגבר, אך אינה מעידה לבדה על שינוי ודאי בתרחיש האזורי.
בשורה התחתונה
פתיחת השבוע משלבת חולשה במניות הטכנולוגיה, ירידה בתשואות ארה״ב ועלייה במחירי הנפט, לצד תשואת חסר בשוק הישראלי ואי־ודאות פוליטית. במקביל, נתוני היצוא והייצור הטכנולוגי בישראל נותרים חזקים יותר מהביקושים המקומיים. מוקדי המעקב יהיו תגובת השקל, התפתחות המשא ומתן הקואליציוני והאם הרוטציה ממניות תשתיות הבינה המלאכותית תימשך לעבר השוק הרחב.
הבהרה ודיסקליימר
החברה, אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס בע״מ, ח.פ. 515552636, בעלת רישיון מספר 56881 למתן שירות בנכס פיננסי – מורחב, מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, וכן בעלת רישיון למתן שירותי תשלום. החברה ו/או מי מטעמה אינם בעלי רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995.
כל המחירים, השערים והמדדים המופיעים בסקירה הם אינדיקטיביים, נועדו למטרות מידע בלבד ואינם מהווים התחייבות לביצוע עסקה במחיר כלשהו.
אין להסתמך על המידע הכלול בסקירה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, ובכלל זה ייעוץ מס. הסקירה מבוססת על מידע שפורסם במרחב הציבורי וכן על הערכות, אומדנים ומידע פומבי אחר, העשויים להתברר כחסרים, בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. עורך הסקירה לא בדק באופן עצמאי את מהימנות המידע ואינו אחראי לשלמותו, לדיוקו או לנכונותו.
הסקירה היא חומר מסייע ואינפורמטיבי בלבד ואין לראות בה מידע שלם וממצה, ייעוץ, הצעה, שידול או הזמנה לרכוש או למכור ניירות ערך, מכשירים או נכסים פיננסיים. אין לקבל על בסיסה בלבד החלטת השקעה או לבצע פעולה כלשהי, ואין בה תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם, לרבות ייעוץ מס מתאים. אין באמור התחייבות להשאת תשואה כלשהי.
עורך הסקירה מעניק מגוון שירותים בתחום השירותים הפיננסיים, לרבות בנכסים פיננסיים, במטבעות ובנגזריהם, ועשוי לקבל תגמול בגין שירותיו. הסקירה היא רכושו של עורך הסקירה ואין להעתיק, לשכפל, לצטט, להפיץ או לפרסם אותה או חלקים ממנה ללא רשותו המפורשת מראש ובכתב. ט.ל.ח.

יוסי מנשה, מנכ״ל משותף אלטשולר שחם פייננשל סרביסס, צילום: רמי זרנגר










































