לקראת ריבית בנק ישראל: האם אנחנו בפתחה של מלחמת מטבעות חדשה ? 

האישור של נשיא ארה"ב טראמפ על התערבות משרד האוצר בין היפני, העבירה לקדמת הבמה משהו שרוחש מתחת לפני השטח – מלחמת המטבעות חוזרת, והיא משמעותית גם אלינו.

התערבות לחיזוק מטבע מקומי

הנה רשימה של התערבויות שאירעו לאחרונה במטבעות.

האוצר האמריקאי מכר אירו וקנה ין יפני, בעוד היפנים הזרימו מעל 50 מיליארד דולר לשוק. עצירת הפיחות החריף של הין לאחר שצנח לרמת שפל של כ-164 ין לדולר (והתחזק בעקבות ההתערבות לאזור 156.7 ין לדולר).

הבנק המרכזי של אינדונזיה הגביר באופן משמעותי את מעורבותו בשוק המט"ח, גם הוא על ידי מכירת דולרים במטרה להגן על על הרופיה האינדונזית לאחר שנחלשה לקרוב לשפל של כל הזמנים (כ-17,180–17,190 רופיה לדולר) בשל בריחת הון זר.

הבנק המרכזי של הודו גם הוא ביצע מכירות דולרים ישירות מהיתרות בהיקפים של כ-25 עד 28 מיליארד דולר בחודש (אפריל-מאי 2026), לצד ביצוע עסקאות החלף (Forex Buy/Sell Swaps) בהיקפי ענק, גם הוא במטרה לבלום פיחות חד של הרופי ההודי שהתקרב לרמת שפל היסטורית של כ-97 רופי לדולר.

לאלה אפשר להוסיף את הבנק המרכזי הטורקי מנהל מדיניות התערבות רציפה שנועדה לתמוך בלירה הטורקית, סין שמתערבת באופן קבוע להגן על היואן, ודרום קוריאה שגם היא פועלת כל הזמן בשווקים.

התערבות להחלשת מטבע מקומי

ההתערבות של המדינות למעלה, נועדה בעיקר לצמצם את היחלשות המטבע שלהן, ולכן עשויה לעבור ללא ביקורת מבחינת ארה"ב. אבל על אלה אפשר להוסיף את שווייץ שצמצמה רכישות אקטיביות בהמשך להבנות מול ארה"ב, אך עדיין כלי ההתערבות בשוק המט"ח נותר פעיל. במטרה למנוע התחזקות מופרזת של הפרנק השווייצרי.

מלחמת המטבעות – כולם ביחס לדולר

עכשיו נגיע לעניין שלנו. כולם זוכרים את ההודעה של בנק ישראל על התערבות בשוק המט"ח כדי להחליש מעט את השקל בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקלים בחודשים מאי-יוני (ביולי לא בוצעה התערבות).

הנימוק של בנק ישראל היה, שההתערבות נועדה למנוע מצבים של אנומליות בשוק המט"ח. תירוץ נחמד של בנק ישראל שנועד לא לספר את הסיבה האמיתית, שהיא – להחליש את השקל.

עיקר המטבעות בעולם נקובים כנגד הדולר, המשמעות היא שכל פעולות המטבע של המדינות השונות מתבצעות מול הדולר. מבחינת מדינות יצואניות, עדיף מטבע חלש (עד מידה מסוימת). מבחינתה של ארה"ב עדיף גם כן מטבע חלש. המשמעות של כל זה היא שפעולות של מדינות להחלשת המטבע שלהן, פוגעת בארה"ב. זה מובן מאוד לממשל טראמפ שמאוד לא אוהב פעולות שנועדו להחליש מטבע מקומי.

אבל ההתערבות של ארה"ב בוצעה על ידי מכירת אירו, ורכישת ין. כלומר בפועל האוצר האמריקאי במאמציו לחזק את הין, החליש את האירו מול הדולר, כלומר פגע בדולר.

אולי אמיר ירון ישתמש בתירוץ

עכשיו מגיע החלק המעניין. אין אחד במערכת הפיננסית שלא קלט את ההתערבות של ארה"ב. טראמפ אישר את זה בעצמו. עכשיו יתכן שההתערבות של ארה"ב מאפשרת לאמיר ירון להתערב שוב בשוק המט"ח? נכון שמה שמותר לאריה לא מותר לארנב, אבל אם אמיר ירון ירצה הוא יוכל להשתמש בתירוץ הזה של התערבות בשוק למען רציפות המסחר, ואם האמריקאים ישאלו משהו, אפשר להגיד שזו פרקטיקה שנוהגת גם במקומות אחרים למשל ביפן. אבל לפי איך שנראה המסחר במהלך החודש האחרון (גרף מצורף), אמיר ירון לא התערב גם הפעם.
 

התערבות אחרת, אולי דרך הריבית

אם בנק ישראל לא מתערב דרך שוק המט"ח, יש סיכוי שאולי ימשיך להוריד את הריבית גם בהודעה הבאה. להזכיר, הודעת הריבית הבאה תהיה ב-1 בספטמבר, הפעם ההודעה תהיה ביום שלישי ולא ביום שני, מסיבותיו של בנק ישראל לשבור את הנוהג של ימי שני.

בכל מקרה, גם מדד המחירים לצרכן שעומד אחרי ההודעה האחרונה על 1.5% מספק לנגיד סיבה מספקת להוריד את הריבית כבר בהודעה הזו.

להזכיר, בנק ישראל בהודעה הקודמת, העריך 2 הורדות ריבית ב-12 החודשים שלאחר ההודעה. כבר במועד פרסום ההודעה הערכתי בשידור בערוץ 10, כי בנק ישראל יבצע שתי הורדות ריבית כבר השנה. לדעתי זה מה שיקרה. הורדה אחת בספטמבר, אחריה המתנה, ובמידה והנתונים יאפשרו זאת, תהיה הורדת ריבית נוספת בדצמבר.