הפרדוקס ב- Hi-Tech: צמיחה ופיטורי עובדים 

במשך יותר מעשור המשק הישראלי נשען על מנוע צמיחה מרכזי אחד ענף ההיי-טק. הענף הפך למקור משמעותי להכנסות ממסים, לעוגן ביצוא ולגורם שהשפיע ישירות גם על שוק הדיור, הצריכה הפרטית וההשקעות. אלא שבחודשים האחרונים מתרבים הסימנים לכך שהסביבה שבה פעל הענף משתנה במהירות.

גל הפיטורים בחברות הטכנולוגיה אינו תופעה מקומית בלבד, והוא מתרחש גם בארה״ב ובאירופה. אך בישראל המשמעות רחבה יותר. בעוד שבמדינות רבות מדובר בענף חשוב לצד מנועי צמיחה נוספים, בישראל ההיי-טק מהווה רכיב מרכזי במבנה הכלכלי. לכן, צמצום בכוח האדם אינו נשאר בגבולות החברות עצמן, אלא מחלחל בהדרגה לכלל המשק.

בחודשים האחרונים ניתן לראות שורה של דוגמאות קונקרטיות למגמה: חברת Wix הודיעה על קיצוץ של כ-20% מכוח האדם (כ-1,000 עובדים), בין היתר על רקע מעבר להתייעלות מבוססת AI והתחזקות השקל ‎. במקביל, חברות כמו Amdocs יצאו גם הן לסבבי קיצוצים כחלק מהתאמה למבנה פעילות חדש ‎. סטארטאפים מקומיים כמו AI21 Labs קיצצו עשרות אחוזים מכוח האדם, ובחברות נוספות כגון BigID, ZoomInfo ו-Intuit נרשמו פיטורים המשפיעים גם על העובדים בישראל.

אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מהפכת הבינה המלאכותית. בשנים האחרונות הושקעו סכומי עתק בכלים שמייעלים תהליכים ומצמצמים עלויות. מבחינת בעלי המניות מדובר בהתפתחות חיובית, אך בשוק העבודה התמונה מורכבת יותר. משימות שבעבר דרשו צוותים שלמים מבוצעות כיום באמצעות מערכות אוטומטיות, וחברות רבות מצליחות להמשיך לצמוח מבלי להגדיל את מצבת כוח האדם באותו קצב.

האתגר עבור ישראל משמעותי במיוחד בשל רמת החשיפה הגבוהה לענף. שיעור המועסקים בהיי-טק גבוה יחסית לעולם המפותח, וחלק ניכר מיצוא השירותים מגיע מתחומים שנמצאים בלב המהפכה הטכנולוגית. ישראל נהנתה יותר מרוב המדינות מהצמיחה בענף, אך גם חשופה יותר לשינויים בו.

לצד זאת, השקל החזק מהווה גורם לחץ נוסף. עוצמת המטבע אמנם משקפת כלכלה יציבה, אך עבור חברות שמוכרות בדולרים ומשלמות בשקלים מדובר בפגיעה ישירה ברווחיות ובתחרותיות. ככל שהשקל מתחזק, כך ישראל הופכת ליקרה יותר ביחס למוקדים גלובליים אחרים.

השילוב בין שני כוחות אלו יוצר לחץ כפול: מהפכת ה-AI דוחפת להתייעלות והשקל החזק שוחק רווחיות. התוצאה היא סביבה שבה הסבירות להמשך קיצוצים בכוח האדם עולה.

להתפתחויות הללו יש השלכות רחבות מעבר לשוק העבודה. עובדי ההיי-טק הם מהצרכנים החזקים במשק, והשכר הגבוה בענף תומך בצריכה, בדיור ובענפים נוספים. פגיעה בביטחון התעסוקתי מובילה גם עובדים שאינם מפוטרים לצמצם הוצאות ולדחות החלטות כלכליות תהליך שמחלחל בהדרגה לפעילות הכלכלית כולה.

גם הכנסות המדינה צפויות להיות מושפעות. חלק משמעותי ממס ההכנסה וממס החברות מגיע מענף ההיי-טק, ולכן האטה ממושכת עלולה להפוך גם לאתגר תקציבי.

במקביל, גם בארה״ב התמונה הופכת למורכבת יותר. למרות השיאים בשוקי המניות וההתלהבות מהבינה המלאכותית, נתוני המאקרו מצביעים על האטה מסוימת במנועים המסורתיים. הצריכה הפרטית עמוד התווך של הכלכלה האמריקאית מראה סימני חולשה על רקע ריבית גבוהה ושחיקת כוח הקנייה.

נכון לעכשיו, שוקי המניות נתמכים באופטימיות סביב ה-AI ובציפייה לעלייה בפריון. אך השאלה המרכזית היא האם מגמה זו תוכל לפצות לאורך זמן על חולשה בצרכן. ניסיון העבר מלמד שכאשר הצריכה מאטה באופן משמעותי, גם שוקי ההון מתקשים להישאר אדישים.

בישראל, מוקד הסיכון עשוי להשתנות. אם בעבר החשש העיקרי נבע מגורמי גיאו-פוליטיים, הרי שכיום האתגר המרכזי עשוי להגיע דווקא מהצד הכלכלי: האטה בהיי-טק, ירידה בקצב ההשקעות ופגיעה בתחרותיות היצוא.

מן הצד השני, קיימים גם כוחות מאזנים. השקל החזק מסייע לבלימת האינפלציה, מחירי האנרגיה התמתנו ובנק ישראל אף מאותת על גישה מרחיבה יותר, כאשר דברי הנגיד מצביעים על כך שהתמתנות בציפיות האינפלציה והתחזקות השקל עשויות להצדיק האצה בקצב הפחתות הריבית. בהתאם לכך, ולאחר דבריו, נרשמה עלייה חדה במחירי האג"ח הממשלתיות הארוכות. סביבת ריבית נמוכה יותר יכולה לתמוך בשוק האג"ח, להקל על משקי הבית ולעודד חזרה הדרגתית של פעילות כלכלית.

בסופו של דבר, הסיפור המרכזי של התקופה הקרובה אינו רק ריבית או אינפלציה, אלא שינוי עמוק במבנה הצמיחה של המשק. לראשונה מזה שנים, ענף ההיי-טק מתמודד במקביל עם מהפכה טכנולוגית שמצמצמת ביקוש לעובדים, עם מטבע חזק שפוגע בתחרותיות ועם האטה גלובלית. אם בעבר הענף הוביל את הכלכלה כמעט לבדו, הרי שכיום תפקודו יהפוך לאחד הגורמים המרכזיים שיקבעו את קצב הצמיחה של ישראל בשנים הקרובות.

דיסקליימר: אין לראות באמור לעיל המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך ואין באמור בכדי להוות תחליף לייעוץ השקעות המותאם אישית לצרכי הלקוח על בסיס נתוניו האישיים.  אין באמור בכדי להוות תיאור ממצה של סימני האזהרה למשקיע ו/או כללי השקעה כלשהם. האמור הוא למטרות ידע כללי בלבד.