המבקר אנגלמן בכנס הורביץ: "חוסר התיאום בין האוצר לבנק ישראל הוא מותרות שאין למשק בזמן מלחמה" 

הבוקר (רביעי) נפתח יומו השני של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים. במסגרת הכנס דיבר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן והתייחס לאינפלציה: "שער החליפין של השקל מול הדולר, הפגיעה בתעשיית ההייטק ותעשיית הייצור חייבת להדיר שינה ולעמוד בראש סדר העדיפויות״.

על היחלשות שער הדולר, אמר: ״אני רואה בכך סיכון מרכזי ומהותי לכלכלת ישראל: ההון האנושי הוא המנוע של המשק. הפגיעה הצפויה במגזרים היצרנים ביותר ובפרט במגזר ההייטק והתעשיות השונות המבוסס על ייצוא חייבת להדיר שינה ולעמוד בראש סדר העדיפות של ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל ויפה שעה אחת קודמת.

״לצד ניהול המלחמה יש חובה להפנות תשומת לב לניהול המשק הישראלי: בנושא של היערכות קודמת להתפרצות אינפלציונית עלה שבמשרד האוצר אגף תקציבים לא הכין תכנית מגירה יעודית להתגברות האינפלציה וגם בנק ישראל בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע המלחמה, עד מאי 2024 לא השלים את בניית תכנית למצב חירום מוניטרי״.

בביקורת על קביעת הריבית והנגיד אמר אנגלמן: ״התחזקות השקל וההשפעה על המגמות המקרו כלכליות בפרט בשוק התעסוקה מחדדות כי לצד השמירה על עצמאות בנק ישראל בקביעת המדיניות המוניטרית חשוב שיתקיים ממשק רציף בין כלל הדרגים על מנת לתת מענה מוניטרי ופיסקלי הולם למציאות הכלכלית הנוכחית. אסור להמשיך במצב שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה נתק וחוסר תיאום בין האוצר הממשלה ובנק ישראל בפרט בזמן מלחמה הן מותרות שאין למשק הישראלי.

נושאים רבים ומגוונים הנוגעים למתקפת הטרור ומלחמת חרבות ברזל. במהלך השנים 25'-26', פרסמנו 55 דוחות ביקורת, חלקם עסקו בניהול הממשלתי של העורף בעת משבר, ומהם עולה מסקנה ברורה, לצד ניהול המערכה הצבאית, חובה על הממשלה לנהל את מתן המענה לעורף״.

״הטיפול באוכלוסיה בעת הזו חייב להתמקד בתושבי הצפון שנמצאים תחת אש גם בימים אלו. אם אני לוקח את הסוגייה של הנוער בצפון הארץ ומערכת החינוך שלהם: תחשבו על ילד שכבר חודשים רבים, אם לא שנים, הוא מנותק ממערכת החינוך. אז נותנים הקלות בבגרויות אבל זה לא המענה של הפיתוח העתידי של אותם ילדי קריית שמונה ועוד שנמצאים כבר ברצף מאז הקורונה ,מערכת בטחונית אחת, שנייה, שלישית ועוד שבעצם המענה הוא לא מענה לגופו של הילד, ופה חייב להיעשות מיקוד ממשלתי.

״שבוע שעבר הייתי בכנס באילת, הייתי במלון וראיתי חלק מתושבי קריית שמונה שהגיעו לרענון. אבל מי היו אלו אותם התושבים? כאלו שידם משגת, מה עם אלו שידם אינה משגת? האם הם אלה שצריכים להישאר בקו החזית ולא נותנים להם מענה? אז כן, גורמי הממשלה, חייבים לתת מענה הרבה יותר מהיר למציאות ביטחונית שמתהווה ואנחנו כבר למודי ניסיון, חייבת להיות הפקת לקחים, חייבות להיות תוכניות, וחייבים לשים את האוכלוסיה, בפרט בצפון, לנגד עינינו, ושוב, להתבסס על סקרים מסודרים וזיהוי האוכלוסיות שנפגעו״.

בנוסף, התייחס המבקר לשאלה האם סביר שעוה"ד של רה"מ ייבחר: "אני חושב שחשוב שביקורת המדינה תראה לנגד עיניה את אזרחי ישראל למען תקינו ויעילות המנהל ולטובת אזרחי ישראל. כך פעלתי בכל שנות כהונתי ואני תקווה שכך יימשך. המשרד מבוסס על 600 עובדי ציבורי מסורים ואני מאחל למחליפי שייאמץ את זה. כאורגן שחייב להיות חלק מהמערך הדמוקרטי של מדינת ישראל. ללא אורגן ביקורת שהוא עצמאי ובלתי תלוי והוא בוחר מה ואיך לבדוק מדינת ישראל אני חושב שזה אורגן שהוא מאוד חשוב ולכן זה גם חשוב לדמוקרטיה הישראלית כפי שגם בשמכם מופיע."

הדברים נאמרו במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה

המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך מדי שנה את הכינוס הכלכלי השנתי המשמעותי בישראל - "כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה", בראשו עומדים יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, נגידת בנק ישראל לשעבר ומרצה באוניברסיטה העברית.

גם השנה עוסק הכנס בסוגיות עומק של הכלכלה והחברה בישראל ובמדיניות המקרו־כלכלית הרצויה. במסגרת הכנס יוצגו לראשונה דו"חות ומחקרים בנושאים כלכליים בעלי חשיבות, על רקע השלכות תקציב המדינה והאתגרים הכלכליים בתקופה שלאחר המלחמה.