טיוטת הוראה לבעלי רישיון / קרדיט: אילוסטרציה – AI
רשות ניירות ערך 04/11/2026
דברי הסבר
רקע
חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הייעוץ"), מסדיר את אופן מתן השירותים ואת החובות החלות על בעלי רישיון כלפי לקוחותיהם בעת מתן שירותי ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות. הוראות החוק מבוססות במידה רבה על ההנחה כי השירות ניתן במסגרת קשר אישי בין בעל הרישיון לבין הלקוח. התפתחות האמצעים הטכנולוגיים והשימוש הגובר בפלטפורמות דיגיטליות למתן שירותים פיננסיים יצרו מודלים חדשים למתן שירותי ייעוץ, שיווק וניהול תיקי השקעות, אשר הצריכו התאמה והבהרה של הא ופן שבו יש ליישם את הוראות החוק בסביבה מקוונת וממוכנת.
על רקע התפתחויות אלה פורסמה בשנת 2016 הוראה לבעלי רישיון בקשר למתן שירותים באמצעות אמצעים טכנולוגיים (להלן: "ההוראה הקיימת"), במטרה להבהיר ולהתאים את אופן יישומן של הוראות חוק הייעוץ לסביבה מקוונת. ההוראה הקיימת הכירה בשימוש הגובר בטכנולוגיה לאורך שלבים שונים במתן השירות ובאפשרות להסתייע בה לצורך ביצוע פעולות שונות במסגרת הקשר עם הלקוח. לצד זאת, ההוראה הקיימת נועדה לאפשר אימוץ של פתרונות טכנולוגיים חדשניים לשיפור, לייעול ולהנגשת השירותים הפיננסיים לציבור, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל עמידתם של בעלי הרישיון בחובותיהם לפי הדין. מאז פרסומה עודכנה ההוראה מספר פעמים, לצורך התאמתה להתפתחויות עסקיות וטכנולוגיות שחלו בשוק ולניסיון שנצבר מיישומה. במסגרת עדכונים אלה עודכנו, בין היתר, ההוראות הנוגעות לשירות ייעוץ למסחר עצמאי ולשירותי מסחר חברתי.
ההוראה הקיימת התבססה על התפיסה שלפיה השימוש באמצעים טכנולוגיים מהווה חלופה אפשרית למתן שירותים במודל המסורתי, מבלי שיש בכך כדי להצביע על עדיפות של אחד ממודלי השירות על פני האחר. במסגרת זו, ביקשה ההוראה הקיימת להבטיח כי לקוחות יהיו מודעים למאפייניו של השירות הניתן באמצעים טכנולוגיים ולמגבלות האפשריות הכרוכות בו, באופן שיאפשר להם לבחור בצורה מושכלת את אופן קבלת השירות. כמו כן, ההוראה הקיימת חילקה את תהליך מתן השירות למספר שלבים מרכזיים, ובהם שלב ההתקשרות עם הלקוח בהסכם ובירור צרכיו, שלב עיבוד המידע שנאסף לצורך קביעת רמת הסיכון ומדיניות ההשקעה, ושלב מתן השירות השוטף וקיום הקשר עם הלקוח. בהתאם, קבעה ההוראה הקיימת הוראות ייעודיות הנוגעות לשימוש באמצעים טכנולוגיים בכל אחד משלבים אלה.
אחד ממאפייניה המרכזיים של ההוראה הקיימת הוא ניטרליות טכנולוגית. בהתאם לגישה זו, החובות החלות על בעל רישיון אינן נגזרות לרוב מסוג הטכנולוגיה שבה נעשה שימוש, אלא ממהות השירות הניתן ומהוראות הדין החלות עליו. משכך, ההוראה לא התמקדה בטכנולוגיה מסוימת, אלא קבעה עקרונות וחובות מהותיים החלים על בעל הרישיון בעת מתן השירות, תוך הותרת גמישות באשר לאמצעים הטכנולוגיים שבאמצעותם ניתן השירות.
ההוראה הקיימת קובעת שורה של מנגנוני הגנה שנועדו להבטיח כי השימוש בטכנולוגיה ייעשה לטובת הלקוח, תוך עמידה בחובות האמון והזהירות המוטלות על בעל הרישיון. כך, למשל, נקבע כי בעל רישיון רשאי לעשות שימוש באמצעי טכנולוגי רק לאחר שרכש לגביו ידע ומיומנות מספקים, ובחן כי השימוש בו לא עלול להסב פגיעה ללקוחותיו או להביא להפרת חובותיו על פי דין. בנוסף, האחריות לכל נזק שייגרם ללקוח עקב השימוש בטכנולוגיה מוטלת על בעל הרישיון. בדרך זו מבהירה ההוראה הקיימת כי הסתמכות על אמצעים טכנולוגיים אינה גורעת מאחריותו המשפטית והמקצועית של בעל הרישיון, וכי עליו להמשיך ולהפעיל שיקול דעת עצמאי ומקצועי בכל הנוגע לשימוש בהם.
מאז פרסומה של ההוראה הקיימת חלו התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות אשר הרחיבו את אפשרויות השימוש באמצעים טכנולוגיים במגוון רחב של תחומי פעילות. בפרט, בשנים האחרונות חלה התפתחות מואצת בתחום הבינה המלאכותית, אשר הגבירה באופן משמעותי את יכולתן של מערכות ממוחשבות לעבד מידע, לזהות דפוסים, להפיק תובנות ולייצר תכנים המשמשים בתהליכי קבלת החלטות ומתן שירותים. התפתחות זו הובילה להרחבת השימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית במגוון רחב של תחומים ובכלל זאת בסקטור הפיננסי, הן לצורך ביצוע תהליכים תפעוליים פנים- ארגוניים והן במסגרת פעילויות המצויות בליבת השירותים הפיננסיים.
לצד התפתחויות אלה, חלה בשנים האחרונות גם ירידה משמעותית בחסמי הכניסה לשימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית. כלים מתקדמים, אשר בעבר היו כרוכים בעלויות גבוהות, בתשתיות טכנולוגיות מורכבות ובמומחיות ייעודית, הפכו נגישים וזמינים למגוון רחב של משתמשים וארגונים. כתוצאה מכך, גובר הפוטנציאל לשילוב טכנולוגיות אלה במגוון רחב של תהליכים המבוצעים במסגרת פעילותם של בעלי רישיון, ובכלל זה בתהליכים הנוגעים לממשק עם הלקוח ולמתן השירות.
במקביל, השימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית הולך ומתרחב בקרב הציבור הרחב, וניכרת מגמה של הסתמכות גוברת על המידע, ההמלצות והתוצרים המופקים באמצעותן. מאפיינים אלה, לצד היכולת של מערכות אלו לספק מענה הנחזה לעיתים כמקצועי, מותאם ומבוסס ידע, עשויים להגביר את האמון שהציבור רוחש לתוצריהן ואת הנכונות להסתמך עליהן בקבלת החלטות. בנסיבות אלה, מתחדד הצורך להבטיח כי השימוש בטכנולוגיות כאמור במסגרת מתן שירותים פיננסיים ושירותי תיווך השקעות ייעשה באופן אחראי, מבוקר ותוך ניהול הולם של הסיכונים הכרוכים בכך.
לאור ההתפתחויות המהירות בתחום, הוקם בסוף שנת 2022 צוות בין-משרדי שכלל נציגים ממשרדי המשפטים והאוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ורשות התחרות. מטרת הצוות הייתה לבחון לעומק את ההשלכות המשפטיות והרגולטוריות של הטכנולוגיה ולגבש המלצות שיאפשרו אימוץ אחראי שלה תוך עידוד חדשנות במשק. המלצות הצוות הסופיות פורסמו בדצמבר 2025 במסגרת דוח "בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי" (להלן: "דוח הצוות").
הגישה הכללית שהוצגה בדוח הצוות היא כי יש לעודד פעילות בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי, לצד קביעת רגולציה מותאמת מקום בו הדבר נדרש. עקרונות נוספים שהוצגו בדוח כללו נקיטה באסדרה גמישה ואדפטיבית, התאמת האסדרה למקובל בעולם, חתירה לאחידות אסדרתית ביחס לשירותים וסיכונים דומים. אסדרת הפעילות באמצעות הוראה כפי שתוצג להלן צפויה לאפשר להשיג יעדים אלה, בהיותה כלי גמיש יחסית.
לצורך קידום ודאות משפטית, המליץ דוח הצוות לאמץ הגדרה למערכת בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי: "מערכת מבוססת מחשב הפועלת בדרגות שונות של אוטונומיה, במטרה להפיק תוצרים כגון תוכן, תחזיות, המלצות או החלטות, אשר עשויה להיות לה השפעה על משקיעים, לקוחות או על פעילותו של הגוף המפוקח". כדי למנוע תחולת יתר של הגדרה זו על מערכות ממוחשבות פשוטות, הוצע לכלול בהגדרה רכיב נוסף, המאפשר לגוף הפיננסי להחליט כי מערכת מסוימת אינה מצדיקה התייחסות אליה כבינה מלאכותית על פי מהות ה. כמו כן, דוח הצוות המליץ לאמץ גישה מבוססת סיכונים, תוך התמקדות במערכות בעלות סיכון גבוה, והוסבר במסגרתו אופן הערכת הסיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית, העשויות לשמש כאמור במגוון רחב של פעילויות פיננסיות.
