וול סטריט עולה אחרי ניצחון הדמוקרטים ותל אביב נשארת מאחור 

4 בנובמבר 2026 | פרשנות | נתונים תוך יומיים

ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע, שהעניק להם לפי הדיווחים שליטה בשני בתי הקונגרס, התקבל במהלך יום המסחר בעליות חדות בוול סטריט. זאת לאחר תגובה שלילית ראשונית בחוזים העתידיים. במקביל, תשואת אג״ח האוצר האמריקאי לעשר שנים ירדה, וגם הנפט נסחר בירידות. בתל אביב התמונה הייתה שונה: מדד ת״א 35 איבד במהלך המסחר כ-2.2%.

בצילום המסך שהועבר למערכת במהלך המסחר נרשמו העליות הבאות במדדים האמריקאיים:
 

הנתונים מתייחסים למועד צילום המסך ב-4 בנובמבר 2026, ששעתו המדויקת אינה מוצגת, ואינם נתוני סגירה. נתוני ישראל, האג״ח והנפט אינם בהכרח מאותה דקה.

אפשר לקרוא את התגובה הזאת כהבעת אמון בבלמים על הנשיא. טראמפ יישאר בבית הלבן, אבל מול קונגרס דמוקרטי יהיה לו קשה יותר להעביר תוכניות הוצאה גדולות ושינויי מס בחקיקה. מבחינת משקיעים, פחות חופש להפתעות כלכליות עשוי להיות בשורה חיובית. זו פרשנות למהלך השוק, ולא הוכחה לכך שכל הקונים פועלים מאותה סיבה.

האג״ח מתמחרות אפשרות לריסון תקציבי

לפי דיווח רויטרס על שוק האג״ח, המשקיעים בחנו את האפשרות שהקיפאון הפוליטי יבלום הוצאות ממשלתיות והפחתות מס נוספות. אם הסיכון להרחבת הגירעון פוחת, עשוי לפחות גם החשש מהנפקות חוב נוספות ומלחצים אינפלציוניים. הדבר יכול לתמוך במחירי האג״ח ולהוריד את התשואות.

אולם הביטוי ״ברווז צולע מבזבז פחות כסף״ הוא קיצור פוליטי, לא חוק כלכלי. תקציבים והתחייבויות קיימים אינם נעלמים בעקבות בחירות. ממשל מפוצל יכול לחסום הוצאה חדשה, אבל גם למנוע טיפול בגירעון וליצור עימותים סביב מימון הממשל. ירידת תשואות יכולה לשקף גם ציפיות לצמיחה חלשה יותר או שינוי בתחזיות הריבית.

פחות חשש למלחמת ברירה אינו סוף הסיכון האיראני

גם ירידת הנפט מתיישבת עם התקווה שהמחיר הפוליטי של המלחמה יגביר את הלחץ על טראמפ לחפש הסדרה. רויטרס דיווחה על הערכות שלפיהן תוצאות הבחירות עשויות לחזק את התמריץ האמריקאי להתקדם במגעים עם איראן. ככל שהסיכוי להסלמה יזומה פוחת, חלק מפרמיית הסיכון במחיר הנפט עשוי להישחק.

כאן נדרשת ההבחנה בין ״מלחמת ברירה״ לבין תגובה לאיום שנתפס כבלתי נמנע. גם אם מתחזק הריסון הפוליטי על פתיחת מערכה נוספת או הרחבתה, עדיין קיימים סיכונים של מתקפה, פגיעה בכוחות אמריקאיים, שיבוש אספקת אנרגיה או טעות בחישוב. כל אחד מהם יכול להחזיר את ההסלמה ואת הנפט כלפי מעלה. ירידה במחיר החבית אינה אישור לכך שהסכנה חלפה.

הבלמים חזקים יותר בחקיקה ופחות מיידיים במדיניות החוץ

אובדן הרוב בקונגרס מצמצם את כוחו הפוליטי של טראמפ, אך אינו מבטל את סמכויות הנשיאות. שינויי מס והקצאות תקציב מחייבים חקיקה; בתחומים אחרים נותרות לנשיא סמכויות ביצועיות מכוח הדין. גם במכסים, שינוי הרוב כשלעצמו אינו מבטל סמכויות שהוקנו בחוקים קיימים, בכפוף למגבלותיהם ולפסיקות בתי המשפט.

במדיניות החוץ והביטחון נותר לנשיא מרחב פעולה משמעותי לצד סמכויות הפיקוח, החקיקה והמימון של הקונגרס. לכן אפשר לצפות ליותר התנגדות, ביקורת ומיקוח, אך מוקדם להסיק שלא יהיו עוד צעדים פתאומיים שיטלטלו את הכלכלה העולמית.

החלון הרגיש עד ינואר ועד ממשלה בישראל

כהונת הקונגרס החדש מתחילה ב-3 בינואר 2027, בהתאם לתיקון ה-20 לחוקה האמריקאית. עד אז מכהן הקונגרס הנוכחי. תוצאות הבחירות יוצרות לחץ פוליטי כבר עכשיו, אך חילופי הרוב אינם מתרחשים ביום שלמחרת ההצבעה. חלון המעבר הזה משאיר מקום להחלטות משמעותיות לפני כניסת ההרכב החדש.

בישראל, הממשלה היוצאת ממשיכה במילוי תפקידיה עד כינון ממשלה חדשה. כל עוד בנימין נתניהו עומד בראשה, הוא והממשלה ממשיכים להשתתף בקבלת ההחלטות המדיניות והביטחוניות. החשש מתקופת המעבר נוגע להחלטות בעלות השלכות ארוכות טווח שאפשר לקבל במהלכה; אין בכך ראיה לכוונה לבצע מהלך מסוים.

הפער בין וול סטריט לתל אביב אינו מחייב הסבר פוליטי יחיד. בישראל יש גם אי ודאות מקומית, הרכב מדדים שונה והשפעה של דוחות ומניות דואליות. בדיווחי המסחר הוזכרה, בין היתר, חולשת נייס לאחר עדכון תחזית הצמיחה בענן. לכן אין לייחס את מלוא הירידה במדד לתוצאות הבחירות בארה״ב.

התקווה המשתקפת בעליות בוול סטריט ברורה: יותר מגבלות על טראמפ עשויות לצמצם הפתעות תקציביות ולהגדיל את התמריץ להרגעה מול איראן. המבחן הקרוב הוא מה יקרה בדרך לינואר. תוצאות הבחירות שינו את מאזן הכוחות, אבל ההחלטות שיתקבלו בתקופת המעבר עדיין יכולות לשנות את תמונת הסיכון.